שני מציעים הגישו הצעות במכרז ציבורי להקמת מאגר מידע. לאחר שוועדת המכרזים החליטה על הזכייה למרות חשש לניגוד עניינים, טען המציע השני כי החלטת ועדת המכרזים אינה סבירה ויש לבטלה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי קיומו של חשש לניגוד עניינים אינו מביא לפסילתה האוטומטית של הצעה במכרז. עקרון היעדר ניגוד העניינים, בעיקר במגזר הציבורי, נגזר מחובת הנאמנות של עובד ציבור ומהחובה החלה על הרשויות לפעול בהתאם לכללי הצדק וההגינות ולשקול שיקולים עניינים בלבד. אולם, הכלל האוסר על ניגוד עניינים אינו מוחלט, אלא מדובר בעקרון שיש להגשימו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, בלי לפגוע בתכלית הפעולה המנהלית עצמה. בהתאם, גם כאשר קיים חשש לקיום ניגוד עניינים אין משמעות הדבר שפעולה מסוימת הינה פסולה מלכתחילה ויש לשקול קודם יישום אמצעים מתונים יותר ולהשתמש בפסילה כמוצא אחרון. כאן, ההצהרה הזוכה כללה הצהרה מראש על החשש לניגוד עניינים ואף הסבירה כיצד ניתן למנוע ניגוד כאמור. וועדת המכרזים בחנה את הנושא, לרבות באמצעות חוות דעת משפטית וחיצונית, והחליטה כי אין הצדקה לפסול את ההצעה כיוון שניגוד העניינים אינו מהותי, החשש להתממשותו בפועל נמוך, ויש דרכים יעילות להתמודד עימו. בהתאם, אין הצדקה לפסול את החלטת הזכייה ויש לאפשר למציע שהגיש את ההצעה הזוכה להמשיך בביצוע המכרז.