יורש ביקש לקיים צוואה מוקדמת של אדם ערירי אשר העניקה לו בית מהעיזבון, בניגוד לצוואה מאוחרת של המנוח אשר ביטלה צוואות קודמות וחילקה מהעיזבון דירה אחרת וכספים ליורשים נוספים.
בית המשפט קיבל את התביעה תוך שימוש בסמכותו לתיקון טעות בצוואה לשם שמירה על רצון המצווה. על פי חוק הירושה, לבית המשפט סמכות לתקן הוראת צוואה שנפלה בה טעות יסודית, ובלבד שמגיש הבקשה יוכיח מעבר לכל ספק סביר את הטעות, הקשר הסיבתי ורצונו האמיתי של המצווה, תוך שמירה על חופש הציווי. ובענייננו, עולה בבירור רצונו של המנוח להוריש למבקש את הנכס הספציפי. זאת, בין היתר, נוכח יחסי הקרבה ההדוקים ביניהם, השקעותיו הכספיות הניכרות של המבקש בנכס בידיעת המנוח, והעובדה שנוסח הביטול בצוואה המאוחרת נכלל כפורמט גנרי ושבלוני על ידי עורך הצוואה. כמו כן, קיים קשר סיבתי המלמד, כי הוראת הביטול שבמחלוקת נכתבה מחמת טעות. על כן הוראת הביטול בצוואה המאוחרת נכתבה מחמת טעות, והצוואה תתוקן כך שההוראה השגויה בלבד תתבטל.