חברה פנתה לבית המשפט בבקשה לאישור חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה על אף שאינה עומדת בתנאי "מבחן הרווח", המהווה תנאי לחלוקת דיבידנד בהתאם לחוק החברות.
בית המשפט בחן את הבקשה בראי "מבחן יכולת הפירעון", שהוא מבחן כלכלי רחב וכולל גם "מבחן נזילות" המחייב בחינה של תזרים המזומנים של החברה ונועד להסיר חשש שמא חברה המבקשת להפחית את הונה ולבצע באישור ביהמ"ש חלוקה שאינה מקיימת את "מבחן הרווח" – תהפוך לחדלת פירעון. מבחן יכולת הפירעון אינו דורש וודאות מוחלטת כי חלוקת הדיבידנד לא תגרום לסיכול התחייבות כלשהי של החברה, אלא בוחן רק את קיומו של חשש סביר לאי קיום התחייבויותה כתוצאה מחלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח.
בית המשפט קבע כי החברה מקיימת את "מבחן יכולת הפירעון" ולא קיים חשש סביר שלחלוקת הדיבידנד כאמור תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן.