עובדת בבית אבות הגישה תלונה לפסיכיאטר המחוזי על העדר מענה רפואי במוסד. בתגובה לתלונה פתח משרד הבריאות בביקורת שהעלתה ליקויים משמעותיים. מיד לאחר הביקור הראשון של משרד הבריאות פוטרה העובדת תוך טענות נגד תפקודה וחוסר נאמנות ולא שולמו פיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת.
בית הדין לעבודה קבע, כי קיים קשר ישיר בין הגשת התלונה לבין הודעת הפיטורים שנמסרה ללא שימוע וכן קיבל הטענות כי מדובר בפיטורים שלא כדין ובניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז-1997. במקרה דנן, נקבע כי התקיימו כל התנאים שבחוק שכן התלונה הוגשה בתום לב על הפרת חיקוק במקום העבודה ולרשות מוסמכת. מאחר שלא הוכח שהפיטורים היו שלא בניגוד לחוק ההגנה, נקבע כי העובדת זכאית לפיצויים מכוח החוק אף ללא הוכחת נזק ומשכך נפסק לזכותה מלוא הסכום שתבעה ברכיב זה כולל העדר שימוע.