המערער הגיש מועמדותו למכרז לאיוש משרה ציבורית באיחור של 4 ימים מהמועד שנקבע לכך, ועל כן מועמדותו נדחתה על הסף. בבית הדין האזורי לעבודה טען כי האיחור נבע ממחלה ממנה סבל אותה תקופה ועל כן הינו זכאי להגנה מן הצדק, אך בית הדין דחה את התביעה.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את את הערעור וקבע כי הליך המכרז לאיוש משרות ציבוריות נועד להגשים את עיקרון השוויון נוסף על מתן אפשרות לרשות לבחור את המועמד הראוי ביותר. בהתאם לכך עמידה דקדקנית על מילוי תנאי המכרז, לרבות אלו הפרוצדוראליים, מתבקשת על מנת שכל המועמדים יקבלו יחס שווה. עוד הוסיף בית הדין כי על אף השונות הקיימת בין מכרזים לאיוש משרה ציבורית לבין מכרזים הנדונים בתקנות חובת מכרזים, אין שונות זו רלוונטית לעניין העמידה במועדים הקבועים במכרז.
בית הדין גם התייחס לטענתו של המערער כי האיחור נסע ממחלת הסינוסיטיס ממנה סבל, וקבע כי אין לראות בה חריג שבחריגים המצדיק סטייה מהמועדים הקבועים במכרז.