במכרז למתן שירותי ניקיון וגינון אשר פרסמה עיריית פתח תקווה נבחר אחד המציעים. מציע אחר עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לביטול זכיית המציע שזכה, ובית המשפט נעתר לבקשתו ואף הלך צעד אחד מעבר לכך והכריז על העותר כזוכה במכרז.
ערעור הוגש לבית המשפט העליון ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר משמעו כי הזוכה הראשון ימשיך לבצע את עבודות הניקיון והגינון עד להכרעה בערעור. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בין היתר מהטעם שסעד של הכרזה על העותר כזוכה כלל לא היה סעד אשר העותר ביקש מבית המשפט לעניינים מנהליים, ועל כן לא יכל הזוכה המקורי להתגונן מפני סעד זה כראוי, וגם משום שקבלת בקשתו של העותר לביטול הזכייה לא הייתה מביאה בהכרח לזכייתו הוא במכרז.