חברה רכשה קניין רוחני מחברה שנכנסה להליכי פירוק. החברה בפירוק קיבלה במסגרת פעילותה הטבות ומענקים מן המדען הראשי במשרד התעשייה לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, אשר בין היתר התחייבה במסגרתן לשלם תמלוגים למדינה ככל שתפיק רווחים מן הקניין הרוחני שלה שפותח במסגרת התוכנית. החברה הרוכשת טענה כי חובה זו אינה חלה עליה מכיוון שרכשה את הזכויות במסגרת הליכי פירוק.
בית המשפט קבע כי זכותה של המדינה לקבל תמלוגים מתגבשת מקום בו הקניין הרוחני שנוצר כתוצאה מההטבות שנתנה המדינה לחברה מגיע לכדי השאת רווחים לחברה. מצב כזה יכול להיווצר גם לאחר מתן צו פירוק. עוד מציין בית המשפט, כי זו הסיבה שיש לדווח למדען הראשי על הליכי פירוק כך שבסמכותו הזכות להציב תנאים מגוונים להעברת הקניין הרוחני במסגרת פירוק החברה. אשר על כן, נקבע כי מדובר בחוב שטרם נוצר (נכון למועד הרכישה), ואשר ייווצר, ככל שייווצר ממכירות עתידיות שתמכור הרוכשת, והיא אשר תחוב בתשלום תגמולים למדינה בגינן.