שתי חברות ניגשו למכרז כאשר ההצעות של שתיהן היו נמוכות באופן משמעותי מהאומדן של המכרז והתעורר חשד כי המדובר הוא בהצעות הנגועות בתכססנות פסולה. לאחר שימוע נבחרה אחת החברות, אשר הראתה איתנות כלכלית.
החברה שהפסידה במכרז עתרה לפסילת הזכיה ובית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה בהחלטה קצרה וחסרת נימוקים. בית המשפט העליון קבע, לאחר ניתוח של ההצעות אשר הראה כי בפועל ההצעה רק נראית זולה והיא תהיה יקרה בהרבה מהצעות אחרות, כי אכן מדובר בהצעה תכססנית, אשר התבססה על מניפולציות שעשה המציע תוך פגיעה בעקרונות חשובים של דיני המכרזים – מקרה בו איתנות כלכלית אינה מכשירה את הפגם אשר בהצעה. לא כל הצעה גרעונית תיפסל מייד, אולם הצעה תכססנית או הצעה המבוססת על פגיעה בחוק (למשל, הצעה שתגרום לאי תשלום שכר מינימום לעובדים) או שעלולה לגרום לחוסר יכולת ביצוע המכרז ייפסלו.