מרכז רפואי סרב להעניק לרופא מומחה הרשאה לבצע פרוצדורות כירורגיות המבוצעות במתקניו. הרופא טען, בין היתר, כי המרכז הינו בעל מונופולין בשוק אספקת חדרי ניתוח פרטיים וכי סירוב המרכז הרפואי לבקשתו מהווה סירוב בלתי סביר מצידו של מונופולין לספק שירות תוך הפרת חוק ההגבלים העסקיים.
בחוק ההגבלים העסקיים קיימות הוראות שנועדו לפיקוח על פעילותו של בעל מונופולין מאחר וריכוז כוח שוק בידי גורם אחד מקים חשש ממשי לפגיעה בתחרות או בציבור. בתוך כך החוק קובע כי לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.
במקרה דנן קבע בית המשפט, כי המרכז הרפואי לא ניצל לרעה את מעמדו מאחר ומדובר בהחלטה שהתקבלה על בסיס מדיניות רפואית, שיש לה פן מקצועי ולא רק אישי. הוכח כי כוונתו של הרופא לא הייתה לסייע למומחים בביצוע פעולה כירורגית מסוימת – כי אם לעשות שימוש בתואר "רופא עוזר" על מנת להקנות לו דריסת רגל במתקני המרכז הרפואי כדי שיוכל ללוות את המטופלות בכל שלבי האשפוז, להשגיח על ביצוע הפרוצדורה הרפואית ולייעץ לרופא המבצע במידת הצורך, ובסופו של דבר לשחרר את המטופלת לביתה – על אף שפונקציה כזו כלל אינה קיימת במרכז הרפואי בין היתר משיקולים תקציביים. אשר על כן, נקבע כי אין פסול מבחינת דיני ההגבלים העסקיים בסירוב למתן היתר לתובע שכן כוונתו הייתה לכפות על המרכז להעניק שירות אשר המרכז אינו נוהג כלל לספק.