זכות לפיצוי מוסכם בהסכם שכירות כפופה לקיום ההסכם על ידי הצד השני

בהסכם שכירות נקבע כי לשוכר אופציה למסור למשכיר הודעה בכתב לפיה אין ברצונו להאריך את תקופת השכירות. השוכר לא שלח הודעה והמשכיר טען כי השוכר הפר את הסכם השכירות וביקש לחייבו בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם.

בית המשפט קבע כי אי מימוש האופציה בדרך הקבועה בהסכם אכן מהווה הפרה של הסכם השכירות, אך גובה הפיצוי בגין ההפרה ייקבע על פי תכליתו של סעיף הפיצוי ובכפוף לעיקרון תום הלב.  במקרה זה התובע ידע מראש שהנתבע עזב את הדירה ויכול היה להסיק כי האופציה לא תמומש. משכך, מאחר וידיעתו איפשרה למשכיר לפעול מיידית למציאת שוכר חלופי, אין מקום לפסוק לזכותו את הפיצוי הקבוע בהסכם.