שני בעלי מניות הגישו תביעה נגזרת נגד השלישי בטענה שהפר אמונים לחברה וגרם לאובדן עסקה מהותית,עליה החברה גם תבעה צד ג'. בעל המניות השלישי נמצא אחראי ופיצה את החברה. החברה הפסיקה פעילותה וכל שעשתה משך שנים רבות היה ניהול הליכים נגד הצד ג' במימון שני בעלי המניות וכשהתקבל הכסף חילקה אותו רק לשני בעלי המניות, בין היתר בטענה שהשלישי התנתק מהחברה בשנות התביעה נגד הצד השלישי. הכספים נמשכו בדרך החזר הלוואות בעלים אך גם בדרך של בונוסים ומשכורות רטרואקטיביות עליהן הוחלט באסיפת בעלי המניות בניגוד לעמדת בעל המניות השלישי.
בית המשפט קבע, כי גם אם בעל מניות היה אחראי לנזק לחברה, משפיצה את החברה דינו ככל בעל מניות אחר. עוד, גם אם בעל מניות ניתק קשריו עם פעילות החברה, לא השקיע בה דבר והחברה לא עניינה אותו, הרי שאין הדבר מעלה או מוריד לגבי זכויותיו כאחד מבעלי החברה. החלטות על בונוסים ומשכורות רטרואקטיביות מהוות עושק מיעוט ודינן בטלות.