ועדת המכרזים החליטה שלא להתקשר עם מציעה בעלת ההצעה הנמוכה ביותר בנימוק כי קיים חשש אמיתי לכך שלא תעמוד בחיוביה על פי ההסכם. לצד עתירה שהוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע את ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
לצורך הכרעה בבקשה למתן צו ביניים, בית המשפט בוחן שני שיקולים עיקריים - סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. נקבע לעניין סיכויי העתירה כי הסיכוי לזכות בעתירה אינו גבוה משום שועדת המכרזים פעלה כדין ובסבירות עת מצאה כי מדובר בהצעה גרעונית והמציעה במכרז לא הפריכה אפשרות זו ולא שמטה את הקרקע תחת טענות כלפיה. לעניין מאזן הנוחות נקבע כי מתן צו ביניים כמבוקש ועיכוב בבניית כיתת המעון יגרום ללא ספק נזק לציבור התושבים בעוד ככל שיגרם נזק למבקשת הצו הרי שאין מדובר בנזק בלתי הפיך אלא באובדן רווחים. לאור האמור, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו ביניים.
פורסם ב אפיק משפטי 162 01.10.2014