כאשר קיים פער מהותי בין השווי החוזי לבין שווי השוק, על הנישום הנטל להוכיח את השווי

הנישומים קנו ומכרו מגרש ודיווחו על כך לרשויות מס שבח מקרקעין בצירוף שומה עצמית לפיה שווי המגרש הינו 88,000$. אלא שרשות המיסים לא קיבלה את השומה כאמור ונקבעה להם שומה על פי מיטב השפיטה לפיה שווי המגרש הינו 310,000$. משכך, הנישומים הגישו למנהל מס שבח השגה אשר התקבלה בחלקה ובעקבות השגתם השומה הופחתה לסך של 280,000$. שהנישומים לא קיבלו גם את השומה החדשה והגישו ערר שנדחה ועל כך ערערו לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי קיים פער משמעותי בין השווי שדווח (השווי החוזי) לבין שווי השוק של המגרש שהינו כפי שנקבע בשומת מנהל מס השבח. עוד נקבע, כי הנישומים לא הצליחו לשפוך אור על נסיבות עריכת העסקה לעניין התמורה ולא הצליחו להוכיח שהעסקה ביניהם נעשתה בתום לב שכן, הם נמנעו ממתן עדות.