המערערים דרשו השבה של המקרקעין, אשר הופקעו מהם בשנת 1975, הואיל והרשות השתהתה שיהוי רב במימוש תכלית ההפקעה אשר יועדה לבניית בנייני ציבור ואף זנחה את מטרת ההפקעה. כל זאת נטען כאשר על חלק מהשטח הוקם בית ספר פעיל, אך בשנת 2005 נסלל ביתרת השטח ובחטיבת הקרקע אשר הופקעה מהמערערים – מגרש חנייה. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי במקרה דנן לא מתקיימות הנסיבות החריגות המאפשרות לבחון את שאלת השיהוי ביחס לחלקת מקרקעין ספציפית, שכן הקרקע הינה חלק משטח מקרקעין רחב יותר אשר נועד, כמכלול, לשמש למטרה אחידה. כמו כן נקבע כי מרבית השטח שהופקע נוצל למטרה שלשמה בוצעה ההפקעה. בנוסף, קבע בית המשפט כי מטרת ההפקעה לא נזנחה הואיל ובמקרקעין שהופקעו מן המערערים נסללה חנייה המשמשת את באי בית הספר ובשל כך עולה בקנה אחד עם המטרה הציבורית שלו.
פורסם ב אפיק משפטי 018 20.03.2009
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות