לא עוד תספורות והסדרי חוב מקפחים

אחת הבעיות המרכזיות בדיני התאגידים היא בעיית הנציג - יכולת בעל זכויות בתאגיד לפקח על התאגיד ולוודא כי זכויותיו אינן נפגעות. במקרה של אגרות חוב, קיים סיכון שהחברה, אשר "משחקת" בכסף שאינו שלה, תפעל באופן שונה מהאופן בו המלווים היו פועלים בכספם. יתרה מכך, בחברה ציבורית מתעצמת הביעה בשל הפיזור הרב של בעלי האג"ח כאשר כל מחזיק הלווה בעצמו סכום קטן מהסכום עבורו כדאי לו להשקיע משאבי פיקוח עצמאיים. הגופים המוסדיים, שלא תמיד עומד בפניהם מערך תמריצים להשקעת משאבי פיקוח אמיתיים ושוק ההון (והחוק) אינו מעניש באמצעים כלכליים ומוסריים גופים מוסדיים שאינם מפקחים על השקעותיהם או חברות ובעלי השליטה, הממנפים עצמם לדעת ולאחר מכן לא מחזירים את חובותיהם. לבסוף, נכניס למשוואה את בתי המשפט אשר פועלים בקצב איטי, אינם נועצים במומחים בתחום (למעט "מומחים מטעם" אשר הצדדים המתדיינים מביאים) ומקבלים החלטות שנראות נכונות או צודקות (ויש יאמרו, מתחמקות מהכרעה אמיתית), אולי, לרגע בו ניתנו, אך ללא מחשבה רחוקת טווח, והרי לנו המתכון למצב הקיים כיום של תספורות חוב והסדרי חוב המקפחים את המלווים ופוגעים בסופו של דבר ביכולתן של חברות ראויות לגייס הון.
בימים אלה התפרסמה הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב חברת איגרות חוב של הממשלה, המנסה להגן על מחזיקי אג"ח בחברות ציבוריות. במהלך השנים התפתחה פרקטיקה של מינוי נציגות מטעם בעלי האג"ח, אך נציגות זו התבררה כלא מספקת. הצעת החוק דורשת מינוי נאמן אשר יהיה מופקד מעת גיוס האג"ח על בחינת באופן שוטף של יכולת פירעון האג"ח על ידי החברה הלווה ובעת חשש לפנות לבית המשפט לבקשת מינוי מומחה. המומחה ייבחן את מצב החברה, יסייע לבעלי האג"ח מול החברה, יבדוק חלופות להסדר החוב, ימליץ על דרכי פעולה ויסייע לבית המשפט לפקח באופן אפקטיבי על ההסדר המתגבש. לצד הנאמן מוצע גם להעניק סמכות "למחזיק מהותי" באג"ח לפנות לבית המשפט, ובכך לפקח כי הנאמן יעשה עבודתו נאמנה. נקודת המוצא היא שעל החברה לשלם את החוב במלואו, אולם לעיתים נדרשים הסדרים המשרתים את האינטרס של השוק ושל כלל הצדדים, ובמצב כגון דא, ההצעות מבקשות להביא לגיבוש יעיל של הסדר חוב ולהגן על בעלי האג"ח.
נראה כי מדובר בהצעות מבורכות, אולם ללא סנקציות אמיתיות על המשקיעים המוסדיים וטיפול בניגודיי העניינים המהותיים בהם הם נמצאים, לצד הקמת בית משפט כלכלי אמיתי אשר ידע לטפל בסוגיות אלה באופן אמיץ ובתוך פרקי זמן קצרים תוך מומחיות בתחום (כפי שקיים, למשל, בתחום ההגבלים העסקיים) הצעת החוק לא תוכל לסייע.