בשנים האחרונות אנו עדים למספר החלטות של הרשות השנייה לפסול פרסומות הפוגעות ברגשות הציבור, החל מציבור בעלי עודף המשקל וכלה ברגשות הדתיים. מסע הפרסום החדש של רשת ב – גוף ציבורי הממומן מכספי משלם המסים (לרבות "אגרת" רשות השידור), בחר להשתמש בטרוריסטים כפרזנטורים. מסתבר שיש תמורה לאגרה !
בימים האחרונים הופתעתי לגלות שלטי פרסומת אדירים ובהם תמונות של טרוריסטים מפורסמים, בין שמדובר במזכ"ל חיזבאללה ובין שמדובר בנשיא האיראני, המפרסמים את רשת ב'. גם נסראללה, לגישת רשות השידור, עוקב אחרי שידורי רשת ב' כדי לדעת מה קורה בצפון. האם כספי "אגרת" רשות הציבור נגבים כדי לאפשר שלטי ענק ברחבי תל אביב עם תמונתו של נסראללה? האם אין גבול לחוסר הרגישות?
בתי המשפט איזנו בעבר, כשהתבקשה פסילתה של פרסומת כלשהי, בין חופש הביטוי לבין החופש מביטוי. רגשותיו של הציבור חשובים לא פחות מאשר זכותו של אדם לחופש הביטוי. איזונים אלה נעשו דרך כלל במסגרת פסקי דין אשר עסקו בפסילת תשדיר לשידור בטלביזיה. לא זה המקרה דנן. כאן המדובר בשלטי פרסום גדולים המפוזרים לצידי הכבישים ואשר הופכים את הנוסעים בכביש לקהל שבוי שאינו יכול להחליף ערוץ או לכבות את מכשיר הטלביזיה או הרדיו. כנהג, או כהולך רגל, אני נאלץ להיחשף לתמונתם של נסראללה או אחמדיניג'אד – לגישת רשת ב' (או רשות השידור, או אולי הממשלה) מנהיגי טרור אלה הם סלבריטאים. כנראה שבר רפאלי לא הייתה פנויה או שהייתה יקרה מידי לתקציב רשות השידור.
חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 קובע במפורש את מטרות רשות השידור, כאשר הראשונה מביניהן היא " לחזק ולהעמיק את זהותה הציונית של מדינת ישראל". גם מטרות אחרות משתלבות כנראה יפה (לגישת רשות השידור) עם מסע פרסום הזוי זה, כמו המטרה השנייה: " לשקף את חיי המדינה, מאבק תקומתה, יצירתה והישגיה" או המטרה השנים עשר: " לחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות". גם לסובלנות יש גבול ולגישתי, כמי שמשרת ימי מילואים רבים מידי שנה כדי לסייע בהגנת המדינה והציבור מפני מנהיגי טרור אלה, לעניות דעתי, אם כספי אגרת הטלביזיה והרדיו משמשים לקידום אויבי המדינה והצגת מנהיגי טרור אלה כפרזנטורים של רשות השידור, אולי יש מקום לא רק לבטל את האגרה אלא את רשות השידור כולה.
לבסוף, בעוד שידוענים לא יכולים לטעון לפגיעה בפרטיות עת מאן דהוא מצלמם ללא רשותם, כאשר עסק עושה שימוש בתמונתו של ידוען כלשהו לקידום מטרה כלכלית של העסק, עליו לקבל אישורו של אותו ידוען ולשלם לו תמורת השימוש בתמונתו. מעניין כמה משלמת רשות השידור למנהיגי הטרור עבור השימוש בתמונותיהם. מעניין גם האם כספים אלה הולכים לכיסם האישי או שאולי, כאישי ציבור, (ואני יכול רק להניח שבאיראן ובחיזבאללה קיימים כללי מנהל ורגישות ציבורית לפחות כפי שקיימים ברשות השידור הישראלית) התמלוגים שרשות השידור משלמת להם בוודאי הולכים ישירות למימון העקרונות הציוניים בהם תומכים הארגונים בראשם הם עומדים. ולתפארת מדינת ישראל ...
פורסם ב אפיק משפטי 130 10.07.2013