כל יזם מבין שכדי להביא את המיזם החדשני שהגה לכדי ביצוע בשטח צריך לגייס מימון. איך? ממי? וכמה זה יעלה? אלו השאלות העיקריות שמטרידות יזמים רבים, משום שהמשמעות שלהן היא אקוטית למימוש המיזם והפיכתו מ"רעיון גאוני" לסטארט-אפ מצליח. לא רבים יודעים כי ניתן לגייס הון למיזם בחסות המדינה ואף ליהנות מכספים במסגרת אחת מתכניות הפיתוח הבינלאומיות, לרבות בשיתוף הממשל הסיני. אז איך זה עובד?
לאור ההבנה כי לצורך מיצוי הפוטנציאל האדיר הקיים בתעשייה הישראלית (המכונה בעולם כ"אומת הסטארט-אפ") ולצורך שימור וחיזוק מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית, קיבלה מדינת ישראל החלטה אסטרטגית – לשנות את מבנה הפעילות של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה (אשר גם שמה שונה וכעת הינו: הרשות לחדשנות) ולהפוך אותה לרשות ייעודית המעניקה רשת ביטחון וסביבה מותאמת ליזם הישראלי בכל שלב בעת פיתוח המיזם, החל ממתן תמיכה בתכנון אסטרטגי לפיתוח המיזם, עובר דרך מציאת משקיעים וגיוס הון למחקר ופיתוח וכלה ביצירת שיתופי פעולה לצורך ביצוע המיזם והפיכתו לבר-קיימא בשטח, כאשר במהלך התהליך – מקבל היזם רשת ביטחון נוספת בדמות מלגות, הטבות במס ואף השקעה כספית של המדינה במיזם.
ממשלת סין מקציבה למעלה מ-200 מיליארד דולר בשנה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדישות וחלקו של תקציב זה מוקדש כיום לפרויקט משותף עם רשות החדשנות הישראלית. פרויקט זה נועד בעיקר לחברות סטארט-אפ צעירות, טכנולוגיות וחדשניות, העוסקות במחקר ופיתוח ומעוניינות לסלול את דרכן לשווקים חדשים בארץ ובחו"ל. ההטבה המרכזית בפרויקט זה הינה ביכולת מימון של 50%-80% מתקציב המחקר והפיתוח של המיזם (ההוצאה העיקרית), בתוספת סיוע לכל אורך ההליך של אנשי מקצוע ומומחים שונים מטעם הרשות.
אולם, יש לזכור כי כניסה למסלול התמיכה מצריכה התעסקות בירוקרטית, כגון הגשת טפסים ומסמכים לבחינת עמידה בתנאי הקבלה למסלול, וכן הבנת ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, בעת שיתוף פעולה מיוחל עם משקיע זר לצורך ביצוע המיזם. התהליך דורש גם הון עצמי ויש לזכור שרוב הכסף הינו החזרים ולא מימון מראש, ולכן, דורש תכנון תקציבי נכון.
לצורך כך, רצוי להיעזר במהלך הליך המימון ועד לסיום המיזם, בעורך דין המתמחה בתחום חברות הסטארט-אפ ובקיא בעבודה אל מול רשות החדשנות וביועץ עסקי המכיר תחום זה.