הליך היציאה מהמגירה של כל יצירה הוא חלק חשוב ביותר למימוש הפוטנציאל שלה. אולם, לצד הרצון בהוצאה לפועל של הפוטנציאל (שהרי מה טוב רעיון לתסריט או לאפליקציה אם אלה נשארים במגירת היוצר) קיים החשש התמידי מפני גניבת זכויות היוצרים והיריעה קצרה מלהכיל את "סיפורי הזוועות" בנושא.
כל יוצר מתחיל, אשר עמל ימים ולילות על יצירתו - כתב אאוטליין לספר או תסריט, הגה רעיון לפורמט טלוויזיוני או התחיל לפתח תוכנה או מערכת חדשנית, שואף שיצירתו תמצא את דרכה אל מוציאים לאור, סוכנים, מפיקי טלוויזיה, בעלי חברת תוכנה מתקדמת או משקיעים. בהתאם לאמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, אין דרישה שיצירה תהא רשומה בצורה כלשהי על מנת להעניק לה הגנה, אולם החיים מלמדים כי בהעדר תיעוד לקיומה של היצירה והתאריך בו נוצרה, עולות שאלות מהותיות לגבי זהות יוצריה והבעלות בה.
בעבר, יוצרים היו משתמשים בשירותי הדואר ושולחים לעצמם את יצירתם בדואר רשום, על מנת שהתאריך על המעטפה יהווה ראיה למועד התהוות הזכויות ביצירה. אולם בעידן המודרני לא נראה כי פעולה זו מהווה ראיה מספיקה לבעלות. בדומה, יוצרים רבים מסתמכים על כתבי סודיות, שהם צעד ראשוני חשוב בהגנה על זכויות, אולם למצער אינם מספקים הגנה מלאה ככול שזה נוגע לזכויות היוצר. זאת, כיוון שסעיף 5 לחוק זכויות היוצרים הישראלי אינו מעניק הגנה לרעיון, ועל כן, ככול שיצירתו של היוצר אינה מפותחת במלואה, העתקה עשויה להיתפס כמעתיקה את הרעיון ולא את דרך הביטוי שלה והיצירה לא תזכה להגנה. כך, על מנת לחסות תחת הגנת החוק על היצירה להיות בבחינת רעיון שקרם עור וגידים ומכיל אלמנטים ייחודיים ודרכי יישום ולא רעיון גולמי. בנוסף, אם המסמכים אינם מגדירים באופן מדויק את היצירה והיקפה, יהיה קל יחסית לטעון שיצירה מתחרה נוצרה באופן עצמאי.
לעתים, על מנת להעניק ליצירה הגנה, נכון להפקידה אצל נוטריון וכך יש אישור נוטריוני למועד ההפקדה ובמקרה של מחלוקת, אשר, בצירוף התצהיר המלווה אותו, יהווה ראיה לזהות היוצר ומהות היצירה. בניהול מגעים עם גופים בינלאומיים לעתים נכון לבצע רישום של היצירה במאגר יצירות בינלאומי, כדוגמת מאגר זכויות היוצרים הפדראלי בארה"ב או ספריית הקונגרס בארה"ב. בעוד שבישראל אין מאגר רשמי של זכויות יוצרים (קיימים מספר מאגרים אינטרנטיים בלתי רשמיים אולם אפקטיביות הרישום בהם לא עמדה עדיין באופן מקיף במבחן הפסיקה) הליך הרישום במאגרים בארה"ב הוא יחסית פשוט ומאפשר רישום יצירה בתנאי שהיא סרט, הקלטה, הלחנה, עבודה ספרותית, תוכנה או קוד מחשב, אינה יכולה להתפרסם באותה עת ומצויה בהתהוות לקראת הפצה מסחרית. עם הרישום במאגר, מתקבל אישור לבעלות ביצירה אשר הוכר בעבר כבעל משקל ראייתי נכבד גם בארה"ב וגם בישראל, עשוי להרתיע מפירים פוטנציאליים ויכול לשפר את מעמד היוצר במשאים ומתנים כאסמכתא לקיום נכס קניין רוחני אמיתי.
בכל מקרה, חשוב לזכור שהגנה על זכויות יוצרים אינה עניין של מה בכך, חשוב להיוועץ בעורך דין מסחרי בעל ניסיון רב שנים בתחום וחשוב לא להסתמך על תבניות מסמכים סטנדרטיות, באשר אלה לא תמיד יספקו את ההגנה ולעתים עלולות ליצור תחושת ביטחון שקרית שתגרום לחשיפה מיותרת של מידע סודי ודווקא תפגע בהגנת זכויות היוצרים.