המלחמה בהלבנת הון וכספי טרור אינה מלחמה חדשה של רשויות החוק. משחר הימים רשויות חוק ניסו להתמודד עם גביית מיסים נמוכה עקב הסתרה של רכוש וגם כיום עברייני מס מנסים "להלבין" כספים על מנת להימנע מתשלום מיסים. להבדיל, כשמדובר בכספי טרור הפעולה הפוכה - כספים "נקיים" "מושחרים" כדי לממן פעילות טרור. כך או כך, רשויות החוק פועלות ללא הרף על מנת למנוע פעילות בלתי חוקית זו. באופן טבעי הדרך הקלה ביותר "להילחם" בהלבנת ההון ומימון טרור היא לחפש מתחת לפנס, וכאן ניתן לשנות את שם ה"מלחמה" למלחמה למען מניעת פתיחת חשבונות בנק על ידי אנשים שומרי חוק.
בנקים ומוסדות הפיננסים משמשים כגורם להעברת כספים ולכן החוק יוצר להם אחריות מול רשויות החוק לגבי העברות הכספים. בשל כך הבנקים נוטים לדרג את סיכון הלקוחות שלהם על מנת לוודא אילו נדרשים לפיקוח אדוק יותר מאחרים, מחשש להלבנת הון ומימון טרור. בשל כללים חדשים למניעת הלבנת הון ברחבי העולם בנקים רבים פועלים כדי לסגור או להקפיא חשבונות בנק ללקוחות אשר אינם בקשר רצוף עם הבנק, ניתקו תושבות ממדינת המקור של הבנק או קיבלו כספים חשודים ממקור אשר עלה כאינדיקציה להלבנת הון או כספי טרור. חוסר קשב של הבנקים בכל הנוגע לאי חסימת חשבונות ומדיניות טולרנטיות אפס כלפי העברות אלה גורמים לחסימה מאסיבית של חשבונות בנק, פרטיים ועסקיים.
לאחרונה, ישראלים רבים אשר מרכז חייהם בישראל אך החזיקו חשבונות בנק באיחוד האירופי או אנגליה, קיבלו התרעה לפיה חשבונותיהם יסגרו או יוקפאו עקב אחד מהסממנים המצוינים מעלה, ולפיכך הם יצטרכו לספק מסמכים אשר מעידים על כך שמקור הכספים הינו מקור ללא קשר להלבנת הון, ומסמכים נוספים המעידים על התושבות הנוכחית של בעל החשבון. במקרים כאלה מומלץ להגיש את המסמכים אשר הבנק מבקש על מנת שמחלקות הציות והסיכון בבנק ידעו לשחרר את החשבון, למרות שלעתים נכנס החשבון לסחרור ולא נותרת ברירה אלא לסגור את החשבון ולהעביר את הכספים לחשבון אחר של בעל החשבון. קיימים בנקים אשר מאפשרים גישה ישירה להעברת המסמכים (למשל, כמקובל בהולנד), וקיימים בנקים אשר דורשים שבקשת שחרור הנעילה או הקפאת החשבון תעבור דרך גורם נוסף, כמו חברות ביקורת.
חשוב לציין, כי הבנק הינו שבוי בידי הרגולטור המקומי, מכיוון שכל בנק מקבל את הרישוי הבנקאי (ואת הרשאת תפעול הבנק) מרשויות החוק המקומיות. במידה והבנק מעוניין להמשיך לתפעל את פעילותו, הוא מחויב בשיתוף פעולה מלא ואדוק עם רשויות החוק. לכן, הבנקים מחויבים להתריע בפני לקוחות אשר עולים בסיכון גבוה, על לא עוול בכפם. עם זאת, דרישת מידע של הבנק, או הקפאת חשבון, אינם סוף פסוק וניתן לעתים להילחם בכך, רק שבמקרה כזה רצוי מאוד להיות מלווה במומחה רגולציה אשר ידע לבצע את הדבר באופן נכון. ניהול לא נכון של אירוע כזה עלול לגרום לא רק לנעילת החשבון וסימון של הלקוח כלקוח בעייתי, אלא אף להקפאת כספים ויצירת מצב ששחרור הכספים עלול לקחת חודשים ואף מעבר לכך, ולגרום לנזקים ועלויות רבים.