ביישום למקרה שלפניי, סבורני כי כספי אינה יכולה לחסות תחת הגנת הסיכול, ולמצער בכל הנוגע לתקלות בתשתיות המים ומיזוג האוויר.
--- סוף עמוד 29 ---
ניתן לצפות שיתרחשו בכלי שיט, תקלות במערכות השונות ולא הוכח כי אלו נגרמו כתוצאה מנסיבות שיש לראותן כבלתי צפויות מראש, משכך אין כספי עומדת בתנאים הדרושים לצורך החלת הגנת הסיכול. קל וחומר שעה שקבעתי לעיל כי הייתה לכספי ידיעה מראש על תקלות במערכות האמורות.
20. מעמדה של כספי – "מעין בעלים"
מבלי לגרוע מהקביעה דלעיל בדבר מניעות כספי לכפור במעמדה כבעלים, נוכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי, אזי גם אם אתעלם מתחולתה של זו על המקרה, וגם אם אקבל את טענת כספי לפיה אין לראותה כבעלים של הספינה, לא יהיה בכך כדי לפטור את כספי נוכח מעורבותה הרבה בכל הנוגע להפלגה. כפי שיפורט להלן, מצויות לפני בית המשפט שלל ראיות, מהן מתבקשת מסקנה בדבר מעמדה הבכיר של כספי בהתנהלות הספינה בכל הנוגע להפלגת הנופש, ולכן גם אם אינה בגדר הבעלים של הספינה, אזי מעמדה הרם בהפלגה, עולה במידה ניכרת על זה של סוכן נסיעות רגיל, ושל "סוכן נוסעים" כמו גם מזה של משווק כרטיסים בלעדי, וניתן לראותה במעמד של כ"מעין בעלים".
מסקנתי זו מושתתת על תכלית העסקה, ונגזרת גם מהסמכויות שהוקנו לכספי, לרבות לפי הסכם השיווק, מ"כתב התנאים המיוחדים", מהתנהגותה בפועל, המצגים שהוצגו לפני התובעים, שכל אלה, משתלבים האחד עם השני.
אפתח בתכלית העסקה שבין כספי לבין הבעלים, וכעולה בין היתר מהסכם השיווק. לפי סעיף 5 ב. להסכם, כספי רוכשת את הכרטיסים של כל הפלגה שיוצאת במהלך העונה ומתחייבת לשלם לבעלים סך של 52,200 דולר לכל יום הפלגה. מחויבות כספי לשלם לבעלים את הסכום האמור, חלה בין אם היא מכרה את מלוא כמות הכרטיסים האמורה, ובין אם לאו. כלומר, אין מדובר בסוכן, אשר נוהג לקבל עמלה בשיעור מסוים מתמורת המכירות ואינו חולק רווחים עם הספק. לכספי אף סמכות לקבוע את מחירי הכרטיסים, וכאמור בסעיף 6 להסכם השיווק בין כספי לבין הבעלים:
"…the price of purchasing any cabin, shall be in accordance with the price as listed as shall be determined from time to time by Caspi"
(ההדגשה אינה במקור-א.א.)
אעיר כי הוראה זו סותרת את הוראת סעיף 1 לכתב התנאים הכללים בו נאמר שאת המחירים קובע הבעלים, מבלי לציין את מעורבות כספי בקביעת המחיר.
עוד הוקנתה לכספי הזכות לפרסם את הספינה, לערוך מסעות פרסום ולקדם את מכירת הכרטיסים, בכל דרך שתראה בעיניה, לרבות באמצעות "חוברת פרסום", על חשבונה והוצאותיה. אומנם יובל טען בתצהירו (סעיף 6) ובחקירתו כי הבעלים משלם בסופו של דבר את עלויות הפרסום, (עמוד 296 שורות 9-10), אך הדבר עומד בניגוד להסכם השיווק, וכספי לא טרחה להמציא כל ראיה סותרת, כגון קיזוז הוצאות הפרסום או הסכמה בכתב של הבעלים בעניין, ומשכך נקבע בזאת כי כספי היא שנשאה בהוצאות הפרסום. כספי היא גם שקובעת את תכני הפרסום (עמוד 297 שורה 7). מהסכם