--- סוף עמוד 15 ---
הזו ואז הבנק עוד היה רץ אחרינו." (עמ' 214)
...
ש: ... העיד פה עומר פינצ'וק ואמר שאתה כי אתה אמרת שלא דובר על התביעה והוא אמר שאתה ועו"ד פינצ'וק סיכמתם שלא תגישו את התביעה עד סמוך להתיישנות שלה.
ת: אנחנו א' לא דיברנו על ההתיישנות, אני לא ידעתי בכלל שיש התיישנות כי אחרת לא הייתי נותן לזה להיסחף ככה וזה דבר אחד ודבר שני אף פעם לא דיברנו על דבר כזה ולא עלה נושא כזה ואני לא יודע מאיפה עומר העלה את הסיפור הזה, אף פעם לא דיברתי עם אריה ולא נתתי לו אישור לא להגיש תביעה כי הנושא של תביעה לא דובר בכלל." (עמ' 216)
...
ש: הבנתי. האם נכון שאתה ואריה דיברתם בינכם שאתם תגישו תביעה המשך נגד הבנק כדי לקבל את הכספים אבל תמתינו איתה עד קרוב, סמוך לתום תקופת ההתיישנות?
ת: לא, לא,
ש: לא נכון. בסדר.
ת: לא, תסלח לי.
ש: כן.
ת: לא רק זה אני לא ידעתי על התיישנות.
ש: לא ידעת.
ת: אם הייתי יודע על התיישנות הייתי יושב בשקט? הרי פה הגשנו את התיק הזה שלושה חודשים לפני שההתיישנות נגמרה."
(עמ' 272)
"עו"ד גלינקה: ... אני אומר לך שאם עו"ד פינצ'וק היה נפטר אתם את התביעה השנייה, כי אתם שקלתם להגיש אותה איתו, הייתם ממשיכים ומגישים אותה איתו, אני צודק?
עד: לא.
ש: לא.
ת: כי לא שקלנו מעולם להגיש תביעה נגדית.
ש: הבנתי אז כשאתה אמרת שאתה אמרת בתמליל בשיחה, אני רוצה להפנות אותך רגע, מיד אני מראה אדוני. עמוד 57 למוצג ת/20 אתה אמרת, פה אני מראה לך, אם היה פה פינצ'וק אז היינו הולכים איתו הרי אם פינצ'וק היה חי לא הייתי מעיז ללכת לעו"ד אחר.
ת: אמת.
--- סוף עמוד 16 ---
...
ת: למה התכוונתי?
ש: כן.
ת: שאם פינצ'וק היה חי ופינצ'וק היה אומר לי לעשות תביעה היינו הולכים לתביעה אבל הוא לא אמר את זה ולצערי הוא נפטר."
(עמ' 278-277)
מאשר את הדברים מר אמנון שוורץ:
"ש: שנייה, שנייה רגע האם עו"ד פינצ'וק, העלה בפניך אי פעם את האפשרות של הגשת תביעה מכוח פסק דינו של השופט פינקלמן?
ת: למיטב זכרוני לא, למיטב זכרוני בתקופה שהייתה מהעליון, ב-98, עד פטירתו של עו"ד פינצ'וק, ב-2001 בתקופה של כמעט שלוש שנים, לעו"ד פינצ'וק לא היו אה, לא היו דרכים, איך מביאים את המצב האבסורדי הזה לכדי מעשה, שנוכל לקבל זכות מהזכות שאנחנו נמצאים לפי פסיקתו של כבוד השופט פינקלמן." (עמ' 121)