ת: כמעט, למעט שינויים קוסמטיים.
ש: קוסמטיים.
ת: כן." (עמ' 144)
ללמדך, ש"כתב התביעה החדש", נסמך על ההליך אשר התנהל בפני כב' השופט פינקלמן כשהעתירה היא, "לאכוף את פסק הדין שנקבע על ידי כב' השופט פינקלמן".
בהתאם, אף פותח כב' השופט אחיקם סטולר את פסק הדין:
"פסק דין
לפני תביעה של אמנונים חברה לעבודות עפר בע"מ (להלן: "אמנונים" או "החברה"), בעלי המניות שלה, מנהליה והערבים לה – מן הצד האחר. כנגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") – מצד שני. עניינה של
--- סוף עמוד 47 ---
התביעה הוא תשלום הסך של 7,622,807 ₪ נכון ליום 19.6.03 וזאת בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 940/89 מאוגוסט 1996."
בהמשך, מתאר כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר, את ההליכים שהתקיימו בתיק זה, בפני כב' השופט פינקלמן בבית המשפט המחוזי בחיפה; בבית המשפט העליון בערעורים ההדדיים שהגישו הצדדים; את הפנייה החוזרת של "אמנונים" לכב' השופט פינקלמן; ואת ההליכים שהתקיימו בלשכת ההוצל"פ.
ללמדך, שגם כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר, ראה את התביעה החדשה ככזו הנסמכת על ההליכים שהתקיימו קודם לכן, שבמרכזם פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי כב' השופט פינקלמן.
אומנם בסופו של יום, פסק הדין התבסס על חוות דעת מומחה אותו מינה בית המשפט ועל "פרמטרים" אשר חלקם היו שונים מאלו שנקבעו בפסק הדין של כב' השופט פינקלמן, אך אין בכך, כדי לשנות את המסקנה בדבר הקשר הישיר והתרומה הרבה של ההליכים אשר התנהלו קודם לכן על ידי עו"ד אריה פינצ'וק ז"ל ובין תוצאת פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר ו"הסכם הפשרה" שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט העליון.
על טרחתו וייצוג הנתבעים בהליכים קודמים אלו ותרומתו לתוצאה הסופית, זכאי עו"ד אריה פינצ'וק ז"ל ל"שכר טרחה ראוי".
בדברי הסיכום טוענים הנתבעים 4-2:
"13. לכל היותר ניתן לומר (גם זאת מוטל בספק) כי ככל שהיה זכאי עו"ד פינצ'וק לשכר טרחה כלשהו, היו רשאים יורשיו להעלות טענה בדבר שכר טרחה ראוי נטען, אולם תביעה זו לשכר ראוי שלא נטענה ולא הוכחה, התיישנה עוד בשנת 2010 (בחלוף 7 שנים ממועד פטירתו של עו"ד פינצו'ק). ויודגש, יורשיו של פינצו'ק ו/או עו"ד מיכלביץ יכולים היו לבדוק את הסכמי שכר הטרחה לאחר פטירתו של עו"ד פינצ'וק, אך נמנעו (ראה לעניין זה עדותו של עומר פינצו'ק בעמ' 101-102), עובדה זו פועלת לחובתם ומשתיקה אותם.