18. אף שבית המשפט נתן אמון מלא בעדותו של גדליה, שהעיד כעד מדינה במסגרת פרשה זו, קבע כי "אין כל צורך להישען על עדותו של גדליה באישום הנידון [לצורך הרשעת האחים קופר – ג'.ק], שכן הנאשמים מפלילים עצמם במו פיהם בשיחות המואזנות, בשיחות שהקליט גדליה, ובמסמכים שנתפסו..." (פסקה 110, עמוד 133 להכרעת הדין). עוד קבע בית המשפט כי מתוך הראיות עולה כי גדליה לא היה בקשר עם האחים קופר וכי הקשר הישיר לצורך גיבושו של ההסדר הכובל היה בין גדליה לבין ירון וארז. ירון אף הודה כי היה צד להסדר כובל עם גדליה במכרז הנידון.
19. התרשמותו של בית המשפט וקביעות המהימנות בהתייחס לגרסאותיהם והסבריהם של האחים קופר לראיות המסבכות פזורות לארכה של הכרעת הדין, ראה פסקאות 192-163, כשסיכום הקביעות וההתרשמות מופיע בפסקאות 194 עד 204, מהסיכום האמור נלמד כי בית המשפט לא נתן כל אמון בגרסאותיהם של האחים קופר, ואחסוך מהקורא את פירוט הדברים.
20. עוד קבע בית המשפט, כי ההתרשמות מן השיחות המואזנות שנערכו בין ירון ובין פרץ והן אלה שנערכו בין ירון ובין אסא, מלמדות על מודעות מלאה של האחים קופר למשמעות הפלילית של מעשיהם ומסיבה זו השיחות התנהלו בקודים.
21. בית המשפט דחה את הסבריהם וגרסאותיהם של האחים קופר כי ההסכמים מעגנים את שכירת שירותיהם של גדליה וגיל כגוזמים וקבלני משנה וקבע כי אלה שימשו להסוואת התשלומים תמורת הימנעות מתחרות.
22. לסיכום, קבע בית המשפט כי האחים קופר היו מעורבים במודע ובאופן מלא בתכנון תיאום המכרז והשגת ההסכמים לאי-תחרות.
23. כפי שציין השופט פוגלמן, לאחר שמיעת הערותינו, האחים קופר עמדו על ערעורם וביקשו את הכרעתנו. ערעורו של ירון על הכרעת הדין – שהסכים להצעתנו בדיון מיום 10.7.2019, ממילא נסב על הרשעתו ברכיב הנסיבות המחמירות של עבירות ההסדר הכובל ועל הרשעתו בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
טענות הצדדים בערעור
טענות האחים קופר
24. הודעת הערעור מטעם האחים קופר ארוכה מאוד ומחזיקה לא פחות מ-150 עמודים המפנים לכתבי הסיכומים שהוגשו לבית המשפט באורך של 600 עמודים. הודעת הערעור אינה מותירה קביעה של בית המשפט שלא נתקפה, לרבות מתן פרשנות לשיחות שבבסיס הרשעתם. אתמקד אפוא בטענות המרכזיות בלבד.
• נטען, כי עניינם של האחים קופר, "ייחודי" ושונה מעניינם של מעורבים אחרים בפרשה, משיוחסה להם מעורבות רק במכרז אחד בשונה מהמעורבים האחרים שיוחסה להם מעורבות ביותר ממכרז אחד; כי מסכת הראיות בעניינם של האחים קופר הינה מערכת ראיות נסיבתית ולא ישירה כבעניינם של יתר המעורבים. כי בית המשפט טעה משלא בחן את עניינם "הייחודי" של האחים קופר בנפרד ובמנותק מעניינם של יתר המעורבים; כי בחינת עניינם של האחים קופר, שלא במנותק מעניינם של המעורבים האחרים, הובילה את בית המשפט למסקנה המרשיעה; ביתר פירוט, מלינים האחים קופר על דרך הילוכו של בית המשפט בניתוח ופרשנות השיחות, שבהן היו מעורבים האחים קופר כחלק ממכלול השיחות של יתר המעורבים מבלי שבודד את השיחות לגבי האחים קופר מכלל השיחות עליהן התבסס בית המשפט בהסקת מסקנותיו המרשיעות.
• כי הרשעתם של האחים קופר נשענה על ראיות לא קבילות – שיחות של אחרים – שהאחים קופר לא היו צד להן, שהתקבלו שלא כדין ובניגוד להסכמות הדיוניות עם המאשימה; הטענה כוונה במיוחד לשיחה (ת/300) בין ארז לבין מעורב אחר בשם זוהר שנזקפה לחובתו של אסא.
• כי השתתפותם של האחים קופר במכרז ומערכת יחסיהם עם ירון היתה מערכת יחסים לגיטימית וכי לא היו מודעים בזמן לכך שירון תיאם את המכרז.
• כי לא היה למערערים מניע ישיר ומובהק ליצירת קרטל וכי חובו של ירון כלפיהם היה מובטח; כי אין כל היגיון בטענה לפיה האחים קופר תיאמו מכרז עם גדליה, שראה בהם אויב מושבע;
כי האחים קופר לא ראו בגדליה מתחרה שיכול לאיים על זכייתם במכרז, ומכאן הסכמתם לחתום עימו ועם גיל על הסכם לשכירת שירותיהם; כי בית המשפט טעה משקבע כי חתימתם על ההסכם עם גדליה וגיל היתה כסות לתשלום עבור אי תחרות. כי לא היה מקום להסקת מסקנה לחובת האחים קופר בהסתמך על התרשמות מנוסח ההסכם (מה שאין בו) לביסוס מודעותם לקיומו של הסדר כובל;
• כי לא הונחה תשתית ראייתית להרשעתם בעבירה של הסדר כובל ולבטח שלא בנסיבות מחמירות. כי לא נתקיימו בעניינם של האחים קופר יסודות עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (עבירת המקור), וכי בנפול הרשעתם בעבירת המקור נשמט הבסיס להרשעתם בעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון; כי לא נתקיימה במערערים דרישת הכוונה המיוחדת להסתרת הכספים לשימוש עתידי הנדרשת בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון;
• בית המשפט טעה כשדחה את טענתו של פרץ בדבר אכיפה בררנית לאור אי העמדתו לדין של עו"ד גוטגליק מחד, ומאידך הגשת כתב אישום נגד פרץ כאשר נגד שניהם עמדה מסכת ראייתית דומה.
• עוד נטען כי המשיבה נהגה באכיפה בררנית משבחרה לראשונה לשנות ממדיניות ההעמדה לדין שנהגה בעבירות של עשיית הסדר כובל והעמידה אותם לדין גם בעבירות של איסור הלבנת הון.
• לעניין העונש נטען, כי בית המשפט החמיר עמם יתר על המידה בכל רכיבי הענישה.