עמדנו אפוא על הטעמים בגינם אין אנו מחמירים בענישה, וזאת גם בהתחשב במתווה שנקט בית משפט זה בעניין מדי המים. בצד האמור, לא מצאנו עילה להקל בעונשים שנגזרו על המערערים, שלטענותיהם נידרש כעת.
ע"פ 6339/18 בלווא וירון בלווא בע"מ
64. בלווא והחברה שבבעלותו הורשעו באישומים הנוגעים לחטיבת ירושלים (אישומים 3-1), באישום 5 (מכרזי הדרום) ובאישום 9, שעניינו פעולה ברכוש אסור. בגזר הדין נקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של בלווא נע בין 7 לבין 15 חודשי מאסר בפועל. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, בית המשפט ציין כי בלווא היה "הרוח החיה" בתיאום מכרזי ירושלים (סעיף 26 לגזר הדין), אותם ראה כמכרזים שלו, וכי תפיסה זו השתרשה גם בקרב הקבלנים האחרים. צוין כי בלווא העביר לגדליה תמורה כספית עבור הימנעותו מתחרות במכרז ירושלים 2004, מדי שנה לאורך תקופת המכרז בסך של כחצי מיליון ש"ח; וכי בגין זכייתו במכרז אחרון זה, הורשע גם בעבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. אשר למכרז ירושלים 2010 צוין כי לבלווא היה אינטרס משמעותי בהבטחת זכייתם של האחים קופר, נוכח חובותיו להם ולשם כך פעל באינטנסיביות, מול קבלנים שונים, להצלחת התיאום. בנוסף, בית המשפט עמד בפירוט על חלקו של בלווא בתיאום מכרזי הדרום בגדרי האישום החמישי, שלא היה מבוטל כלל ועיקר. בית המשפט מצא כי מאישומים אלה ומחומר הראיות שהוצג בעניינו של בלווא עולה תמונה קשה של מעורבות עמוקה ושיטתית בגיבושם של הסדרים כובלים ושל הצגת מצגי שווא לפני ועדות המכרזים השונות, כאילו מתנהל לפניהן הליך תחרותי. בהינתן האמור ומכלול העבירות שבהן הורשע בלווא, קבע בית המשפט כי מתחם העונש בעניינו של בלווא נע בין 7 לבין 14 חודשי מאסר בפועל. לאחר שנתן דעתו לשיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירות, גזר בית המשפט המחוזי על בלווא 11 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי; וקנס בסך של 100,000 ש"ח (קנס זהה הושת על החברה).
65. בערעורו טוען בלווא כי עונש המאסר שהוטל עליו הוא החמור ביותר שהוטל בעבירות הסדר כובל. בין היתר מסתמך בלווא על פסק הדין של בית משפט זה בעניין קרטל הלחם, שהקל בעונשם של המעורבים שם והפחיתו משנת מאסר ל-6 חודשי מאסר, ומתוכם שלושה לריצוי בעבודות שירות. באשר לעניין מדי המים נטען כי העונשים שהוטלו שם היו קלים יותר, למרות שעובדות הפרשה – שכללה בין היתר הסדרים כובלים בשוק גדול יותר ובמשך תקופה ארוכה יותר – חמורות מבענייננו. עוד נטען כי יש להקל בעונשו נוכח נסיבותיו האישיות, ובהן המצוקה הכלכלית הקשה בה הוא מצוי, השפעת ההליך על משפחתו ועל תמיכתו בפרנסת אחיו ואמו, וכן בשל חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים. המדינה טענה כי העונש שהוטל על בלווא לא הולם את חומרת העבירות שביצע. גם הקנס לעמדתה אינו סביר בהינתן היקפם הכספי המצטבר של המכרזים שתואמו והתשלומים שניתנו תמורת אי התחרות, בהיקף של מיליוני ש"ח.