פסקי דין

תא (ת"א) 41029-07-15 ע.ל.א.נ. השקעות בע"מ נ' כיכר פטרה בע"מ - חלק 5

09 ספטמבר 2019
הדפסה

טענת ההגנה השנייה של הנתבעת הייתה לאובדן זכות הבלעדיות של התובעת, מאחר והתובעת עצמה הפרה התחייבויות רבות מהתחייבויותיה בהסכם השכירות. התברר שבניגוד לטענת הנתבעת, זכות הבלעדיות של התובעת איננה "זכות מותנית", ואיננה כזו שמותנית בקיום התחייבויות של התובעת בהסכם השכירות. כך בעיקר באשר הטענה מנסה ליתן להסכם השכירות משמעות של תניה גורפת ונוכח התנהגות הצדדים.
בכך נדחו טענות הנתבעת להצדקת הפרת זכות הבלעדיות של התובעת.
ד. טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים 2 – 4, אליה הצטרפה הנתבעת במהלך בירור התביעה, הייתה לדחיית התביעה בהיות סעיף הבלעדיות "הסדר כובל".
בבירור טענה זו נמצא שההסדר לו טוענת התובעת, זה בו התחייבה הנתבעת (בעלת הזכויות במרכז המסחרי) לשמור על בלעדיות של התובעת (השוכרת) בתחום פעילותה – מבטא פגיעה בתחרות ולכן גם מהווה "הסדר כובל".
התובעת טענה שלמרות היותו "הסדר כובל" יש ליתן לזכות הבלעדיות שניתנה לה פטור, על בסיס הפטור להסדרי בלעדיות במרכזים מסחריים. טענה זו נדחתה, כאשר התברר שאותו פטור עליו בקשה התובעת להתבסס ניתן דווקא להגבלת פעילותו של שוכר במרכז מסחרי, ולא להגבלה שמוטלת על המשכיר. פרשנות התובעת נמצאה ככזו שעומדת בסתירה ללשון חוק התחרות, לתכליתו ולפסיקה הרלוונטית.
משהתברר שההתחייבות עליה מבקשת התובעת להתבסס מהווה "הסדר כובל", שומה היה עליה לפנות לקבלת היתר מהממונה על הגבלים עסקיים, אלא שהתובעת לא עשתה כן, לא פנתה, לא בקשה, ולא קבלה כזה היתר.
כך נמצא שיש לקבל את טענת ההגנה שהעלו נתבעים 2 – 4, ודין התביעה להידחות באשר לא ייאכף הסכם שנמצא כהסדר בלתי חוקי.
ה. בהיעדר בסיס לטענה להפרת הסכם השכירות, נשמטה הקרקע תחת הניסיון לטעון כלפי נתבעים 2 – 4 ליסודות עוולת "גרם הפרת חוזה".
ו. נמצא שאפילו היו מתקבלות טענות התובעת, אפילו נמצא שיש מקום לאכוף את זכותה לבלעדיות ולפיצוי על נזקיה, הרי שאלו קטנים בהרבה מאלו להם טענה. נמצא שביחס לתקופה שנבדקה (מעת תחילת פעילות חברת ורדן בחנות החדשה באוגוסט 2014 ועד דצמבר 2015) מסתכמים נזקי התובעת בסך של כ- 6,000 ₪ בלבד.
30. אשר על כן, אני דוחה את התביעה בשני התיקים שאוחדו.
מאחר וטענות ההגנה של הנתבעת, ככר פטרה בע"מ, נדחו, בשים לב לכך שהנתבעת אכן הפרה את הסכם השכירות שהיא עצמה כרתה עם התובעת, אך גם לכך שהוגשו שתי תביעות נפרדות שנדחו, אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 20,000 ₪.
לא כך ביחס לנתבעים 2 – 4, שנקלעו להליכים אלו בלא כל הצדקה וטענותיהם התקבלו. אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות נתבעים 2- 4 בסך כולל של 50,000 ₪.
ניתן היום, ט' אלול תשע"ט, 09 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.

עמוד הקודם1...45
6עמוד הבא