חתימתו של מר רון על שטר החוב
51. היות ולטענת מר שחר חתימותיו על גבי שטר החוב וכתב הערבות נשוא המחלוקת (נספח א' לתיק המוצגים של ליים אקולוגי) זוייפו, אזי מוטל נטל הראיה להוכחת אמיתות החתימות, על ליים אקולוגי, שכן היא בבחינת "המוציא מחברו". דהיינו, משהכחיש מר רון את חתימתו על שטר החוב וכתב הערבות, שעל יסודם מבקשת ליים אקולוגי לחייבו כערב לחובותיה של גלידות אריזונה, אזי על ליים אקולוגי להוכיח, כי אכן מר רון חתם בעצמו על מסמכים אלה.
בע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240 (1993), נקבע:
"הכלל בכגון דא הוא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע (ראה: ע"א 355/63, 356 קרסינצקי ואח' נ' נאמן בפשיטת רגל של ש' וינרב ואח' [פורסם בנבו] [16], בעמ' 328, 331; ע"א 316/79 חמדאן נ' ליאני ואח' [17], בעמ' 315- 316; י' זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 478). כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע: חתימת הנתבע על המסמך הרלוואנטי – כמו כתב הערבות בענייננו – חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על-פי המסמך, והיא בגדר 'עמוד התווך של התובענה' (ע"א 316/79[17] הנ"ל, בעמ' 315). לאור כלל זה היה על הבנק לשכנע, כי החתימה על כתב הערבות ת/ 4היא אמנם חתימתה של המשיבה השלישית."
52. קיימות מספר אפשרויות באמצעותן יכול תובע להוכיח, כי אדם מסוים אכן חתם על מסמך.
האחת, באמצעות עדות ישירה ביחס לנסיבות החתימה. דהיינו, באמצעות עדותו של החותם, או של מי שהיה עד לחתימה.
השניה, באמצעות הגשת חוות דעת מומחה, אשר יבצע השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת לחתימות הידועות כאמִתיות.
השלישית, על-ידי זימון עדים, אשר יעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות עם חתימתו של אותו אדם, כי אכן מדובר בחתימתו (ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, [פורסם בנבו] (15.3.2011); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240, 261 (1993)).
נסיבות החתימה על שטר החוב נשוא המחלוקת
53. כאמור לעיל, אחת הדרכים להוכיח את החתימה היא באמצעות הוכחת נסיבות החתימה על גבי השטר.
54. בעניין זה הגישה ליים אקולוגי תצהיר עדות ראשית של הגב' מרינה לוי, אשר העידה בתצהיר עדותה הראשית, כך:
"אני מלאתי בכתב ידי את הפרטים על הסכם השכירות וכתב הערבות וכן הייתי בקשר עם רוני שחר מנהל הנכס ועם טוביה טרוניה מנהל הנתבעת על מנת שיגיע הערב לחתום על כתב הערבות ושטר החוב- העתק כתב הערבות ושטר החוב מצורף כנספח "ד".
לאחר מספר רב יחסית של פניות, ואף נשלח פקס שהעתקו מצ"ב כנספח ה', תואם מועד לחתימת הערב במשרדי התובעת. הודעתי לרוני שחר מנהל הנכס על הגעת הערב מאחר וגם הוא ביקש להיות נוכח.
רון דניאל הגיע למשרד התובע הצגתי בפניו את הסכם השכירות כתב הערבות ושטר החוב. בהתאם לנוהל זיהיתי אותו על פי רישיון הנהיגה ואף צילמתי העתק ממנו כדי לתייק עם כתב הערבות ושטר החוב. - העתק רישיון הנהיגה של רון דניאל כפי שצולם על ידי ותויק בתיק הנכס מצ"ב כנספח "ו".
רון דניאל חתם בפני ובפני רוני על כתב הערבות ושטר החוב ועזב את המשרד. איני זוכרת כל אירוע חריג. זה התנהל באופן צפוי ורגיל. אני זוכרת את המקרה המסוים מאחר ונדרש פרק זמן ארוך יחסית ומספר פניות על מנת לגרום לכך שהערב יגיע לחתום על המסמכים כנדרש על פי הסכם השכירות."
55. הגב' לוי נחקרה שתי וערב על-ידי בא כוח הנתבעים, אך לא עלה בידו לערער את עדותה, וזאת על אף הטענות בעניין זה בסיכומי הנתבעים.
56. לא רק שהנתבעים לא הצליחו לפגום במהימנות עדותה של הגברת לוי במהלך חקירתה הנגדית, אלא שלטעמי יש חיזוקים של ממש לעדותה. החיזוק הראשון, מצוי במזכר שערכה הגברת לוי (ראו נספח ה' לתצהיר עדותה הראשית), ובו תזכורת לגלידות אריזונה, ולפיה מר רון טרם הגיע לחתום כערב לחוזה השכירות. מזכר זה נשלח לגלידות אריזונה בפקס, ואישור הפקס מצורף למזכר. ב"כ הנתבעים נמנע מלשאול את הגברת לוי על משלוח הפקס, ובהתאם יש לראות עובדה זו כמוכחת.
העובדה לפיה בתחילת חודש מאי שלחה הגב' לוי פקס לגלידות אריזונה, ובה תזכורת בדבר הצורך בחתימתו של מר רון על שטר חוב, תומכת בגרסה ובלוח הזמנים, כפי שעולה מעדותה. על-פי עדותה, תחילה נחתם הסכם השכירות ורק כעבור מספר חודשים, חתם מר רון על שטר החוב וכתב הערבות, וכפי שנרשם בכתב ידה על גבי המזכר "דני הגיע לחתום בתאריך 25/05/2014."
57. כפי שעוד יובהר להלן, מר רון אישר, בסופו של דבר, בחקירתו הנגדית, כי הגיע למשרדי ליים אקולוגי, מספר חודשים לאחר שנחתם הסכם השכירות, ואישורו זה תומך בדברים שרשמה הגברת לוי על גבי המזכר.
58. חיזוק נוסף מצוי בעובדה, כעולה מעדותה של הגב' לוי, שבתיק הנכס של המושכר, מצוי צילום רישיון נהיגה של מר רון (ראו נספח ו' לתצהיר עדותה הראשית), כאשר בעניין זה העידה הגברת לוי שכאשר היא מחתימה על גבי מסמכי שכירות ושטרי חוב, היא לעולם מבצעת זיהוי באמצעות תעודה מזהה (ראו עמ' 24 לפרוט' ש' 16 - 25). כפי שיובהר להלן, אין הסבר בראיות להימצאות צילום רישיון הנהיגה של מר רון בידי ליים אקולוגי, למעט העובדה לפיה צילום זה נערך במעמד חתימתו של מר רון על שטר החוב וכתב הערבות.
59. בכל הקשור לצילום של רישיון הנהיגה המצוי בידי ליים אקולוגי, ניסה מר רון במהלך החקירה הנגדית של הגב' לוי לצקת גרסאות, ולפיהן צילום רישיון הנהיגה נעשה מתוך תיק הפש"ר שלו או שמדובר בצילום שצורף להסכם המקורי שנחתם ביחס למושכר.
60. יש לדחות גרסאות אלה. תחילה כך, מהטעם הפשוט שלא בא זכרן בעדות מטעמו של מר רון, אלא נעשה נסיון לבנות גרסאות אלה, במהלך החקירה הנגדית של הגב' לוי.
61. הגרסה האחת היא, כי צילום רישיון הנהיגה נעשה מתוך תיק הפש"ר של מר רון (ראו עמ' 24 - 25 לפרוט').
אין לקבל גרסה זו, שכן, כאמור לעיל, מר רון לא תמך גרסה שכזו בעדות מטעמו. מעבר לכך, אין הסבר גם לא בצורת עדות, בפי מר רון, מדוע נדרש צילום רישיון הנהיגה שלו בתיק הפש"ר. עוד יש להוסיף, שלא נעשה כל ניסיון מצידו של מר רון לתמוך גרסתו זו, בהצגת המסמכים שבתיק הפש"ר, על מנת להראות שקיים בו צילום זהה של רישיון הנהיגה.
62. הגרסה השנייה היא, שהצילום של רישיון הנהיגה נעשה במעמד חתימת ההסכם המקורי (ראו עמ' 26 לפרוט' ש' 13 - 22), שכזכור נחתם בין ליים אקולוגי לגלידור (ראו נספח 3 לתצהירו של מר טרוינה בבקשת הרשות להתנגד).
אין לקבל גם גרסה זו מהטעם הפשוט, שההסכם המקורי נחתם בחודש 11/2006, ואילו על גבי רישיון הנהיגה של מר רון נרשם, כי תוקפו החל מיום 19.12.2007. פשיטא לפיכ, שהרשיון הונפק לאחר חתימת ההסכם עם "גלידור", וממילא לא ניתן היה לצלמו במעמד חתימת הסכם זה.
63. לגישתי, העובדה ולפיה מר רון ניסה ליצור שתי גרסאות שונות, כהסבר לכך שצילום רישיון הנהיגה שלו מצוי בתיק הנכס, וניסיון זה כשל, מהווה חיזוק נוסף לעדותה של הגברת לוי. הניסיון של מר רון להרחיק את עצמו מהימצאות רישיון הנהיגה בידי ליים אקולוגי, הוא לעצמו מהווה תמיכה בגרסה, שהצילום נעשה במעמד חתימתו על שטר החוב וכתב הערבות.
64. כפי שיובהר להלן, לא רק מהטעם המפןרט לעיל, אינני נותן אמון בעדותו של מר רון, אלא גם משום שגרסאותיו לא רק שהיו תמוהות אלא שהן גם השתנו חליפות, בהתאם לקשיים שהציב בפני ב"כ התובעת לאור תשובותיו השונות.
65. גרסתו הראשונה של מר רון היתה, כי בסמוך לחתימת הסכם השכירות ביום 1.1.2014 התקשר אליו אחיו טוביה טרוינה וביקש את עזרתו, שכן לוחצים עליו לחתום על הסכם חדש ומבוקש כי הוא יהא ערב להסכם (ראו סעיפים 2 -3 לתצהיר עדותו הראשית, ובחקירתו הנגדי עמ' 34 - 35 לפרוט'), אלא שגרסתו זו הייתה תמוהה, וגם שינתה פנים במהלך החקירה.
66. תחילה העיד מר רון, כי במעמד חתימת ההסכם התקשר אליו אחיו מר טרוינה וביקש את עזרתו, שאז הוא עזב את עיסוקיו ונסע לכיוון משרדי ליים אקולוגי (ראו עמ' 34 - 35 לפרוט').
בהמשך, כאשר נחקר מר רון ביחס לתיזה אותה העלה בפני המומחה לכתב יד, ולפיה קיימת אפשרות שקרוב משפחה חתם על שטר החוב וכתב הערבות, מסר מר רון באופן ספונטני, כי בדיעבד הבין שהחתימות על הסכם השכירות ועל שטר החוב וכתב הערבות נעשו במועדים שונים (ראו עמ' 38 - 39 לפרוט'), ובפרט את אישורו של מר רון "אני לא הייתי בחתימת ההסכם, אני לא יודע מתי הוא נחתם, רק בדיעבד".
כבר מכאן ברור שמר רון לא אמר אמת תצהירו ובחקירתו הנגדית, שכן כמפורט לעיל, גרסתו הראשונית הייתה כי הגיע למשרדי ליים אקולוגי, במעמד חתימת הסכם השכירות, על מנת לסייע לאחיו בעניין זה בהתאם לבקשתו של מר טרוינה. בהמשך הדברים הודה, כי לא היה נוכח כלל במעמד זה.
67. היות ומר רון אישר שהגיע למשרדי ליים אקולוגי למעמד של חתימות על מסמכים הקשורים בהסכם השכירות משנת 2014 (ראו עמ' 35 לפרוט' ש' 19 - 28), ומשהתברר כי לא היה מדובר במעמד החתימה על ההסכם עצמו, אלא רק בחלוף זמן, אזי נותרה רק אפשרות אחת, ולפיה הגיע למעמד החתימה על שטר החוב וכתב הערבות. ויודגש, לא נשמעה כל גרסה מטעם גלידות אריזונה או מטעמו של מר רון, כי היה מעמד חתימה נוסף, פרט למועד בו נחתם ההסכם עצמו והמועד בו נחתמו שטר החוב וכתב הערבות.
68. לא רק שמצאתי, כי מר רון לא אמר אמת בתצהירו ובחקירתו הנגדית, אלא שיש להוסיף כי הגרסה שניסה ליצר מר רון היא תמוהה ואיננה יכולה להתקבל. כאמור, גרסתו הראשונית של מר רון הייתה כי קיבל לפתע שיחת טלפון ממר טרוינה, שהיה לחוץ, וביקש שיבוא לסייע לו בכל הקשור לחתימה על הסכם השכירות (ראו עמ' 34 לפרוט' ש' 25 - 35). מר רון הוסיף, כי בפועל כאשר הגיע למשרדי ליים אקולוגי, נאמר לו שהוא צריך לחתום על שטר החוב וכתב הערבות, ורק אז הבין "שהסיוע לא מה שחשבתי" (עמ' 35 לפרוט' ש' 22 - 23). לטענתו, במעמד זה הזכיר לאחיו, כי הינו נמצא בהליך של פש"ר, ולכן אינו יכול לחתום.
גרסה זו תמוהה על כל היבטיה. תחילה כך, משום שמר רון לא הצליח להסביר מדוע הוא נדרש בהגעה פיזית למשרדי ליים אקולוגי כאשר עזרתו, על-פי הגרסה נדרשה ביחס לתנאי ההסכם (ראו בעדות מר שחר עמ' 34 - 35 לפרוט') או ב"פסיקים קטנים" (ראו בעדותו של מר טרוינה עמ' 46 לפרוט' ש' 4 - 9). יתרה מכך, עלה מתוך עדותו של מר רון, כי כאשר הגיע למשרדי ליים אקולוגי לא סייע בפועל לאחיו בדבר (ראו עמ' 35 לפרוט' ש' 19 -34).
לא יהיה זה מיותר לציין, שאין כל הסבר בפיהם של מר טרוינה ומר רון, מדוע על פי הטענה אמר מר טרוינה למר רון בשיחת הטלפון כי הוא זקוק לעזרתו בניסוח ההסכם, ורק כאשר הגיע בפועל למשרדים השתנה ההסבר ביחס לצורך בנוכחותו. זאת ועוד, מר רון לא נתן הסבר מדוע עזב את המקום, ולא נשאר שם כדי לסייע לאחיו שהיה "נתון בלחצים" (ראו עמ' 36 לפרוט' ש' 1 - 4)
69. לא זו אף זו, נמצאה סתירה מהותית בעדותו של מר רון בחקירתו הנגדית. כך, תחילה העיד, שרק בדיעבד הבין שההסכם נחתם בסמוך לאחר שהגיע למשרדי ליים אקולוגי (ראו עמ' 38 לפרוט' ש' 14 - 20). אך מיד לאחר מכן, היות ועדותו זו לא התיישבה עם האמור בתצהיר עדותו שצורף לבקשת ההתנגדות, הוא נשאל פעם נוספת, שאז עדותו שינתה פניה והוא העיד (ראו עמ' 39 לפרוט' 13 - 16):
"אני לא הייתי בחתימת ההסכם, אני לא יודע מתי הוא נחתם, רק בדיעבד. רק הבנתי שהם ממשיכים ללחוץ עליו לגבי תנאים נוספים אולי ערבים נוספים ורק שהגעתי למקום הבנתי שהחוזה כבר חתום ומה שהם דרשו ממנו זה כנראה את הערבות שלי." (ההדגשה שלי – י.ל)
הנה כי כן, לא רק שבתוך התשובה ישנן גרסאות סותרות, אלא שכאמור הגרסה ולפיה עת הגיעה למקום הבין שההסכם חתום, סותרת את תשובתו שניתנה מספר דקות קודם לכן.
70. אוסיף, שאינני נותן כל אמון בגרסאות האחים טרוינה ורון, גם מהטעם לפיו מסרו מידע שאיננו אמת לבית המשפט המחוזי בתיק הפש"ר של מר רון, במסגרת בקשתו למתן הפטר.
71. ליים אקולוגי הגישה לבית המשפט, תצהיר אותו הגיש מר טרוינה במסגרת בקשתו של מר רון להפטר (ראו מוצג ת/1). בתצהיר זה, ביקש מר טרוינה להסביר מדוע הסכם שנחתם בינו לבין החייב (גלידות קולורדו) אשר התנגד להפטר של מרון, צץ לפתע בחלוף מספר שנים, והעיד בתצהירו, כי "אני ודני החייב (מר רון – י.ל), כפי שדני ציין, לא היינו בקשר טוב באותה התקופה....".
72. בחקירותיהם הנגדיות של מר רון ומר טרוינה, התברר כי האמור בתצהיר איננו אמת. מר רון העיד, כי "אני לא מכיר טענה כזו." (ראו עמ' 32 לפרוט' ש' 6 - 22); לאחר שהבין, כי תשובתו זו מסבכת אותו, הוא שינה גרסה והעיד, כי "הקשר בינינו לא היה רציף" (ראו עמ' 33 לפרוט' ש' 16); אך בהמשך העיד, כי היחסים בין האחים היו סבירים, וכי לא היה כל משבר בינו לבין טוביה, וכי "פשוט לא עירבתי אותו בהליכים שלי". (ראו עמ' 34 לפרוט' ש' 13 - 19).
הנה כי כן, שלל גרסאות, ובתוכה תשובה שאיננה אמת, שכן ברור שמר רון ערב את מר טרוינה בהליכים בעניינו, שהרי מר טרוינה הגיש תצהיר, ובו אמירה שאיננה אמת, בהליך הפש"ר של מר רון בתמיכה לבקשת ההפטר.
יצויין, כי מר טרוינה, שהתבקש להסביר את האמירה שלו בתצהיר, מסר תשובה משוללת כל הגיון, ולפיה "הוא עובד במקום אחד ואני עבדתי במקום אחר."
73. ואכן, בית המשפט המחוזי התרשם אף הוא, כי מר טרוינה ומר רון מהתלים בו (ראו מוצג ת/2), שכן קבע בהחלטתו מיום 6.2.2019, כך:
"הצעת ביהמ"ש באה עקב דבריו של אחיו של החייב בדיון שהתקיים ביום 31.12.18. עתה מסתבר שהאמור בדיון היה ריק מתוכן וכי החייב לא התכוון לשלם את החוב לנושה באמצעות אחיו, אלא בזבז את זמנו של בית המשפט והצדדים....".
74. ניתן לסכם ולומר, שאני נותן אמון מלא בעדותה של הגב' לוי, ולפיה מר רון חתם בנוכחותה על שטר החוב וכתב הערבות, וכי לאימות זהותו מסר לה במעמד זה את רשיון הנהיגה שלו על מנת שתצלמו. לכך אוסיף, כי אינני נותן כל אמון בעדותו של מר רון, ולפיה סרב לחתום על שטר החוב וכתב הערבות, בשל היותו נתון בהליך פשיטת רגל. כעולה מן האמור לעיל, האחים טרוינה ורון, לא היססו לנסות ולהטעות את בית המשפט של הפש"ר על מנת לזכות את מר רון בהפטר.
75. כפי שיובהר בהמשך, העובדה שאני נותן אמור בגרסתה של הגב' לוי ביחס לנסיבות החתימה על שטר החוב וכתב הערבות, ומנגד אינני נותן כל אמון בגרסתו של מר רון, יש בהם חיזוק למסקנת המומחה מטעם בית המשפט ולפיה "קיימת אפשרות סבירה שחתימות המחלוקת אמיתיות."
חוות דעת המומחה
76. כמומחה מטעם בית המשפט מונה מר יונתן נפתלי, אשר על-פי האמור בחוות דעתו עוסק מזה עשרות שנים בהשוואות כתב יד.
77. לצורך בחינת החתימה על גבי המסמכים נשוא המחלוקת, קיבל לידיו המומחה את שטר החוב ואת כתב הערבות המקוריים, דוגמאות חתימה מקוריות של מר רון (סומנו על ידו 8 - 9), דוגמאות חתימה בצילום (סומנו על ידו 10 - 24), ובנוסף ערך המומחה הכתבה למר רון על גבי 7 עמודים (סומנו 1 - 7), ובהם מספר רב של חתימות שבוצעו על ידי מר רון.
78. על פי האמור בחוות הדעת, בהשוואות חתימותיו של מר רון אל מול החתימות על גבי שטר החוב וכתב הערבות נשוא המחלוקת, נמצא כי:
"קיימת זהות בחלק ניכר מתכונות הכתב בהשוואה בין חתימות המחלוקת לבין הדוגמאות.
הזהות האמורה נמצאה בין היתר בתכונות הכתב הבאות:
לחץ כתיבה; מבנה קוו מיקרוסקופי; פריסה במרחב; מיקום יחסי; קווי פתיחה וסיום;
פרופורציות פנימיות; מבנה קשתות למרבית הזוויות; ריווח."
79. יצויין, שהמומחה כתב בחוות דעתו, כי נטיית ציר הקווים בחתימת המחלוקת 2X נוטה יותר לצד ימין, והעיצוב הכללי של חתימות המחלוקת נראה קצת יותר שטוח מאשר הדוגמאות. על אף האמור, קבע המומחה שקיימת סבירות שהחתימות הן אמיתיות.
80. עוד יש לומר, כי על אף שהעניין לא עלה בכתב המינוי של המומחה, הרי שהוא בחן גם את הכיתוב של רישום מספר תעודת הזהות במסמך המחלוקת 1X, לבין הכיתוב בחלק מהדוגמאות (ראו עמ' 6 ו- 7 לדוגמאות), וגם כאן מצא זהות ברוב תכונות הכתב.
81. לאור ממצאיו סיכם המומחה את חוות דעתו באופן הבא:
"לאחר ששקלתי את הממצאים האמורים, גם בהתעלם מסעיף 4 לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שבנתונים הקיימים קיימת אפשרות סבירה לכך שחתימות המחלוקת אמיתיות."
המשמעות של הקביעה הנ"ל, בהתאם לטבלה המצורפת לחוות הדעת, היא שהסבירות ולפיה החתימות נשוא המחלוקת נחתמו על ידי מר רון, גבוהה יותר מהסבירות שמדובר בחתימות מזויפות כטענתו של מר רון.
82. בהתאם להלכה הפסוקה ככלל בית המשפט יקבל את מסקנותיו של המומחה, אשר מונה מטעמו, אלא אם כן יעלה בידי אחד הצדדים להראות כי בחוות דעת המומחה נפלו טעויות מהותיות.
בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936 (2002), נקבע:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .
83. אמנם, חוות דעת המומחה איננה חסינה מפני ביקורת של בית המשפט, ואיננה מהווה תחליף למסקנות בית המשפט, אך כאמור לעיל נדרשים טעמים כבדי משקל לכך שבית המשפט לא יאמץ את מסקנות המומחה שמונה מטעמו.
84. הצדדים, ובפרט מר רון, לא ביקשו לחקור את המומחה על האמור על חוות דעתו, ועל כן ניתן לומר שדי באמור בחוות הדעת, שלא נסתרה, כדי שליים אקולוגי תעמוד בנטל השכנוע המוטל עליה בכל הקשור לחתימתו של מר רון.
85. לכך יש להוסיף, כאמור לעיל, כי בכל הקשור לנסיבות החתימה על שטר החוב וכתב הערבות מצאתי את עדותה של הגב' מרינה לוי כאמינה, ומנגד אינני נותן כל אמון בעדותו של מר רון.
86. יש לציין, שכחלק מן המניפולציות של מר רון, הוא ניסה ליצור מצג אצל המומחה, ולפיו יתכן והחתימה נעשתה על ידי אחד מאחיו או בני משפחתו (ראו סעיף 5 לחוות דעת המומחה בפרק הדיון והמסקנות, ובעדותו של מר רון עמ' 37 - 38 לפרוט').
אלא, שמלבד הנסיון להעלות לאויר "בלון ניסוי", לא עשה מר רון דבר בעניין זה, ואיש מאחיו או בני משפחתו לא התבקש למסור דוגמאות חתימה להשוואה על-ידי המומחה.
87. המסקנה העולה מן הדברים, כי הוכח שמר רון חתם על שטר החוב ועל כתב הערבות, ובהתאם הוא ערב כדין להתחייבותה של "גלידות אריזונה", וזאת ככל שאקבע כי אכן קיים חוב.