הגנת ענין אישי וכשר לפי סעיף 15(3) לחוק
57. לצורך הוכחת טענת הגנה לפי סעיף 15(3) שעניינה הגנה על עניין אישי וכשר יש צורך להוכיח ארבעה תנאים. ראשית יש להוכיח כי מדובר בעניין אישי כשר שההגנה עליו מצדיקה את הפרסום, שנית, שתוכן הפרסום שבמחלוקת נועד להגן על אותו עניין; שלישית שהפרסום הופנה רק לאנשים מסוימים שזהותם מתחייבת מהוראות הסעיף ורביעית כי הפרסום נעשה בתום לב (ראו דיני לשון הרע, אורי שנהר, עמוד 294).
58. לעניין הגנה זו טוענים הנתבעים כי החברה היא מקור פרנסתם וכי עמדותיו של התובע במדיה פוגעת בהם. לטענתם, מעשי הנתבעים היו על מנת לדחות ולהוקיע פרסומיו של התובע כלפי המוצר אותו משווקת ומוכרת החברה. וכל פעולותיהם אינם אלא ניסיון נואש להגן על משלח ידם המהווה אינטרס אישי וכשר. הפרסומים הם חלק מקמפיין מחאה ברשת כנגד הדברים. כמו כן הם ניהלו מאבק במסגרת העתירה לבג"ץ כנגד מיסוי הסיגריות האלקטרוניות דבר המלמד כי הם עושים ככל שביכולתם כדי לשמר את המצב הקיים ולמנוע פגיעה במשלח ידם.
59. איני סבורה כי עומדת לנתבעים הגנה זו.
60. אין מחלוקת כי לנתבעים הזכות להגן על פרנסתם, ואולם אין בהגנה זו כדי להצדיק כינוי התובע שקרן ומושחת ללא בסיס מוצק תוך יחוס לו מניעים זרים. הנתבעים רשאים לפרסם את הידע המדעי שיש בידיהם כדי להגן על משלח ידם אולם אין בשימוש בכינויים אלה (שקרן, מושחת) כדי להגן על אותו עניין. מעבר לכך, הפרסום פורסם בדף הפייסבוק של החברה והופנה כלפי כלל הציבור. אין לקבל את טענת הנתבעים לפיהם הפרסומים התפרסמו בקבוצת לקוחות החברה. הוכח לפני כי מדובר בפרסום שהוצג כלפי הציבור כולו וכי כל אחד שנכנס לאתר של החברה יכול היה לצפות בתוכן הפרסומים. בנסיבות אלו אני גם סבורה כי שימוש מכוון בכינויים פוגעניים אלו אינו נעשה בתום לב. לפיכך הטענה נידחת.
הגנה על הבעת דעה של איש ציבור לפי ס' 15(4)
61. הנתבעים טוענים כי מאחר שהתובע הינו דמות ציבורית ומעשיו נתונים לביקורת נוכח המשקל שעלולים לייחס לדברי, אזי שבנסיבות אלו טוענים כי יש להעדיף את הזכות לחופש הביטוי. כן לטענתם דבריו אינם מגובים במחקרים.
62. איני מקבלת טענה זו. סעיף 15(4) נועד לתת הגנה ולאפשר להביע דעה על התנהגותם של אנשי ציבור דבר המאפשר שיח ציבורי בעניינים שנויים במחלוקת, ביקורת ציבורית, והתראה מפני התנהלות אשר על פניה מעלה סימני שאלה. ואולם בנסיבות המקרה, הפרסומים הפוגעניים נוסחו כעובדה ולא כהבעת דעה. העובדה שהתובע הוא איש ציבור אין בה כדי לתת לגיטימציה לפרסום פרסומים אלו.