ט. בתקופה האחרונה לעבודתו, התובע השתתף בקורס נהגי אמבולנס במד"א. לצורך זה התובע יצא מהעבודה מוקדם מהרגיל, פעמיים בשבוע (כשעה לפני הזמן). בחודש מאי 2010 ביקש לצאת להשתלמות נוספת שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין (בתחום הנזיקין), אך נענה בשלילה.
י. התובע פוטר מעבודתו ביום 30.6.10 ועבודתו הגיעה לסיומה בסוף חודש יולי 2010.
יא. ביום 3.8.10 הנתבעים שלחו לתובע את המכתב הבא (מוצג 42 לתיק מוצגי התובע):
"מצו"ב שיק עבור שכרך לחודש יולי 2010 בתוספת הנלוות המגיעות לך עם סיום עבודתך במשרדנו.
מאחר ושולם עבורך עבור שנת 2010 הסך של 2940 ₪ בגין ביטוח מקצועי שנתי - לשכת עורכי הדין שכבה בסיסית, הרי נוכה משכרך 5/12 מהסכום הנ"ל, היינו - סך של 1225 ₪ וכן הסך של 341.67 ₪ המהווה 5/12 מתשלום האגרה השנתית ללשכת עורכי הדין.
לצורך שחרור יתרת הסכומים המגיעים לך בגין פיצויי פיטורין מעבר לסכום המופקד בקרן הפנסיה 'הפניקס קרן מקיפה', הנך מתבקש לחתום על טפסים 161 ו-161 א' ולהביא אישור על ניכוי /אי ניכוי מס במקור ממס הכנסה.
בברכה,
הורנשטיין - גלעד עורכי דין"
יב. ביום 10.8.10 התובע סר למשרדי הנתבעים ונטל את המכתב ואת השיק הנלווה.
יג. ביום 18.8.10 הנתבעים העבירו את פוליסת ביטוח המנהלים לבעלות התובע. משהסתבר כי קיימת פוליסה נוספת על שמו של התובע, אף היא שוחררה, ביום 25.8.10.
3. להלן תמצית טענות התובע:
א. הנתבעים התייחסו לתובע באופן שאינו הוגן, נהגו לנזוף בו קשות, להשתמש במילים שאינן ראויות ונמנעו מליתן לו הסברים מקצועיים הנוגע לתיקים בהם טיפל.
ב. עובר לחתימת חוזה העבודה, התובע ניהל התובע משא ומתן עם עו"ד גלעד, אולם האחרון כלל את התניות הנוחות לנתבעים בחוזה העבודה והשמיט את
--- סוף עמוד 4 ---
ההתחייבויות הנוגעות לזכויות התובע, שנמסרו לו בעל פה - לגרסת התובע. עו"ד גלעד התחייב להעלות את שכרו של התובע בחלוף 4 חודשים מתחילת עבודתו ולהעמידו על סך של 8,500 ₪ נטו. בהתאם להתחייבות זו, התובע הסכים לקבל משכורת התחלתית נמוכה יחסית, הנופלת ממשכורתו במקום עבודתו הקודם.
על יסוד טיעון עובדתי זה, נתבעו הפרשי שכר של 250 ₪ לחודש החל מחודש פברואר 2009 ועד למועד סיום העבודה וכן פיצוי בשיעור של 1,000 ₪ לחודש בגין ארבעת חודשי העבודה הראשונים, במהלכם התובע הסכים לקבל שכר התחלתי מופחת.
ג. עו"ד גלעד הודיע לעובדים שלא יהיו העלאות שכר במשרד עקב המשבר העולמי, אולם גם בחלוף המשבר, שכרו של התובע לא הועלה, כשהנתבעים נתלו בתירוץ זה.