132. אחריות ההורית תחילתה מאותה נקודה בזמן שבה הרעיון להורות הפך להיריון. זאת הנורמה החברתית, המוסרית ההורית אליה יש לשאוף. מי שבחר להביא ילד לעולם, ולא משנה באיזה דרך, קיימת לו חובה מוסרית הורית לדאוג לרך הנולד ללא קשר לדת, גזע, מין, אמונה, אזרחות או תושבות. אי מתן צו ההורות במקרה כזה עלול לפגוע בסדר החברתי המוסרי אליה החברה שואפת ועלולה לאפשר "שחרור מהורות" במקרים בהם חס וחלילה יולד ילד עם מום, או בכל מצב אחר בו יחפוץ הורה "להעלם למחוז אחר או למדינה אחרת". המדובר במדרון חלקלק ומסוכן העומד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק, המוסר והגינות משפטית וחברתית.
133. אני מוצאת לנכון לחזור ולקרוא למחוקק כדי שיסדיר את סוגית ההורות נוכח היעדר חקיקה או פסיקה עקיבה בעניין, ובשל פיתוחם המואץ של טכנולוגיות ההולדה וקשרי המשפחה החדשה המצריכים הלימה מתאימה.
134. בשולי פסק הדין אציין, כי חשוב ביותר לבחון את טובת הילד. טובתו של ילד לעולם עדיפה, שיהיו לו שני הורים מאשר הורה אחד, לו הדבר אפשרי כמובן. שני הורים היכולים לדאוג לו ולאהוב אותו, לדאוג לחינוכו, לבריאותו ורווחתו. לכך יש השלכות רחבות גם מבחינת רווחה כלכלית בכל אספקט לרבות מזונות, זכויות ירושה משני הורים, בטחון ויציבות.
135. אין לי אלא לסיים את פסק דין בציטוט מדבריו היפים של כבוד השופט מ' חשין בע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 155 (1996), שמצאתי אותם מתאימים גם למקרה שלפני:
"משפט הטבע הוא, המשפט שבלבבנו פנימה, וגם אם ייאמרו הדברים בחוק או בחוקה לא יהיה בם לא הד ובד קול לאותה זכות מן הטבע. זכות זו מי תהום רבה ייתנו בה חיים, והם שיקיימו את יער המשפט הצומח עליהם. ומשפט המדינה ילך בעקבות משפט הטבע".
136. משכך ניתן בזה צו הורות פסיקתי מכוח "זיקה לזיקה" לאזרחית של מדינה זרה בעלת מעמד ארעי בישראל הנשואה לאזרחית ישראלית, כאשר הבת הזוג הישראלית היא האם הביולוגית, כך שתחולנה עליה כל הזכויות והחובות החלות על הורה על פי כל דין. אין בהחלטה זו כדי לגרוע ממעמדה של האם הביולוגית כאם הקטינה.
137. הצדדים יגישו פסיקתה מתאימה לחתימתי.
138. תואיל המזכירות לסגור התיק.
139. פסק הדין ניתן לפרסום כפוף להשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ה' אדר תש"פ, 01 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ' סגל