306. לפיכך אינני מקבל את טענת הקיבוץ להפרה של הסדר מרץ 2015 ע"י רפת בערבה, בעצם הבקשה לדחיית מועד כניסת המשלוח ליום 30.9.15, ורפת בערבה הייתה זכאית לבקש זאת, ובאותה מידה הקיבוץ היה רשאי לסרב, בטענה שהקרנטינה תפוסה באותו מועד.
307. אך הקיבוץ, כאמור, לא עשה כן וזוארץ אף טען בתצהירו כי הקיבוץ נתן הסכמתו לקליטת המשלוח ביום 30.9.15 כמשלוח חדש (סעיף 86 לתצהיר זוארץ), ומכאן שהקרנטינה הייתה פנויה באותו מועד והכנסת המשלוח יכלה להניב לקיבוץ הכנסה בגין אותם תאריכים, שלא הייתה מתקבלת מיבואן אחר.
308. לפיכך, גם אילו הייתי מקבל את טענת הקיבוץ כאילו הייתה חובה על רפת בערבה להכניס משלוח דווקא ביום 15.9.15, ומשלא עשתה כן מגיע לקיבוץ "פיצוי", הרי שה"פיצוי" האמור "מתקזז" כנגד ההטבה שהעניקה רפת בערבה לקיבוץ בהכנסת משלוח במועד שבו הקרנטינה הייתה פנויה ולא הייתה אמורה להניב הכנסה כלשהי.
309. לאור קביעתי זו, אין חשיבות לדחיית טענת רפת בערבה לפיה משלוח ספטמבר 2015 הוא אותו משלוח של אוגוסט 2015, זאת לאור השוני המהותי בין המשלוחים ואינני גם נדרש להכריע בטענות בדבר זכאותו של היבואן "בדראן" להמחות את זכותו לרפת בערבה.
310. אדגיש כי לא עלה בידי לדלות מטיעוני וראיות הצדדים תשובה ברורה לשאלה האם בפועל הוכנס ביום 30.9.15 משלוח לקרנטינה עפ"י בקשת רפת בערבה, אך אין בכך כדי לשנות את מסקנתי לעיל, הואיל ואם הוכנס משלוח בפועל הרי שניתן לבצע "קיזוז" כפי שפורט על ידי לעיל, ובאם סירב הקיבוץ להכניס את המשלוח, היה זה סירוב לא מוצדק של הקיבוץ וגם בגינו ניתן לבצע את ה"קיזוז" בין סכום הפיצוי הנתבע להכנסה הפוטנציאלית שיכל הקיבוץ לקבל במועד שבו הקרנטינה הייתה פנויה.
311. לסיום פרק זה אבקש להתייחס לטענת הקיבוץ לפיה הכנסת משלוח ביום 30.9.15 הייתה מונעת בוודאות כניסת משלוח בחודש אוקטובר 2015, ובגין עובדה זו מגיע לקיבוץ פיצוי, אלא שבעניין זה אני קובע כי טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, ולא היה לקיבוץ כל קושי להציג פניות של יבואנים אשר ביקשו לשריין מקום לחודש אוקטובר 2015, אך פניות כאלו לא הוצגו, ואף זוארץ בחקירתו (עמ' 198 לפרו' מיום 27.12.17 שו' 19-20), כאשר נשאל: "אז תוכיח לי שזה הזיק לכם כלכלית", השיב: "אני לא יכול להוכיח את זה עכשיו...".
312. בנוסף, לא נסתרה טענת רפת בערבה לפיה ליבואן "בדראן" שוריין מקום בקרנטינה ליום 30.9.15, ובהתאם, הקיבוץ ממילא התכוון לקלוט משלוח בתאריך הנ"ל, ויותר מכך, וכפי שפורט לעיל, זוארץ טען כי הקיבוץ הסכים לקליטת המשלוח אך ורק כמשלוח חדש, ומכאן שאין ממש בטענה לפגיעה מהותית בקיבוץ בשל חוסר אפשרות לקלוט משלוחים נוספים באוקטובר 2015, וכל הוויכוח שהיה קיים, אם בכלל (ולגביו לא הובאו ראיות), היה בשאלת התעריף שנדרשה רפת בערבה לשלם.