פסקי דין

תא (חי') 41634-01-15 רפת בערבה בע"מ נ' קיבוץ אילות

26 ינואר 2020
הדפסה
בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 41634-01-15 אילות ואח' נ' רפת בערבה בע"מ ואח' ת"א 48937-02-15 רפת בערבה בע"מ נ' קיבוץ אילות תיק חיצוני: בפני כבוד השופט שמואל מנדלבום תובעת/נתבעת שכנגד רפת בערבה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איימן עיאשה וחווה קלמפרר- מרצקי נגד נתבעת/תובעת שכנגד קיבוץ אילות ע"י ב"כ עוה"ד מנחם אברמוביץ וגל רוזנצוויג

פסק דין
כללי
1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינם התקשרות עסקית שנערכה בין חברת רפת בערבה בע"מ (להלן: "רפת בערבה") ובין קיבוץ אילות (להלן:" הקיבוץ"), להקמת תחנת הסגר לבעלי חיים – קרנטינה (להלן: "הקרנטינה"), על מקרקעין שהקיבוץ הינו בעל זכויות החכירה בהן (להלן- "המקרקעין").

תמצית הרקע העובדתי
2. יוקדם ויודגש כי בתיק זה פרשו הצדדים יריעת מחלוקת נרחבת עמוסה בפרטים עובדתיים, וככלל ניתן לומר כי חלקה המכריע של התשתית העובדתית שנוי במחלוקת בין הצדדים, ובנסיבות אלו תובא בפרק זה אך ורק התמצית העובדתית הכוללת את עיקרי השתלשלות העניינים העובדתית, ודיון עובדתי פרטני ייערך במסגרת ההכרעה בטענות הצדדים.

3. על הרקע להתקשרות העסקית בין הצדדים, העיד מטעם רפת בערבה מנהלה מר מוסא נעים (להלן: "נעים"), וכן העד יונתן יובל (להלן-"יובל"). מטעם הקיבוץ הוגשו בין היתר העתק עתירה שהגישה בשנת 2011 רפת בערבה ביחד עם חברת מיטראל בע"מ (להלן: "מיטראל"), לבג"צ (בג"צ 9488/11) (להלן: "בג"צ מיטראל") (מוצג נ/6), וכן נשמעה עדותו של עו"ד משה באדר (להלן- "עו"ד באדר") אשר היה שותף בעריכת הסכם ההתקשרות בין הצדדים ובמכלול עדויות אלו ניתן למצוא פירוט של הרקע להתקשרות בין הצדדים.
יצויין כי הקיבוץ בחר שלא להביא לעדות את יו"ר הקיבוץ בשנת 2004 – יוסי רקח (להלן-"רקח"), או את אריה רובינשטיין (להלן-"רובינשטיין") שהיה נציג הקיבוץ בכל הנוגע לתפעול הקרנטינה , ואילו רפת בערבה לא הביאה לעדות את אייל ארליך (להלן-"ארליך"),אשר הקים את רפת בערבה והיה מנהלה הראשון, זאת למרות שעדים אלו נטלו חלק פעיל בהתקשרות הראשונית בין הצדדים , ובהמשך אתייחס למשמעות שיש לייחס לאי העדתם של עדים אלו.

4. מכל מקום, כפי שעלה מעדות נעים, ומבג"צ מיטראל, מיטראל הינה חברה ישראלית וותיקה הפעילה בתחום ייבוא הבקר והכבשים לישראל, ובין היתר מייצגת בישראל את קבוצת LSS מאוסטרליה שהינם הספקים הגדולים ביותר מאוסטרליה של מקנה לישראל ולרשות הפלסטינאית (להלן- "LSS") (סעיף 24 ל"בג"צ מיטראל").

5. כפי שעלה מראיות הצדדים, כניסת בעלי חיים למדינה מדינה זרה מותנית בכניסתם תחילה לתחנת הסגר (קרנטינה), שם ניתן לוודא כי בעלי החיים אינם חולים במחלות מידבקות, ובנוסף ניתן לחסנם כנדרש על ידי השירותים הווטרינריים בישראל, והנושא מוסדר בתקנות מחלות בעלי חיים [ייבוא בעלי חיים] תשל"ד – 1974.

1
2...68עמוד הבא