כך גם בעניינו. בהעדר כל ראיה וכל הסבר לתשלום דמי הניהול, מתחייבת המסקנה כי כך אירע גם בעניינו של מרדכי חן וכי תשלום דמי הניהול לחברות נועד אך ורק להסוות את הכנסותיו שלו ולהימנע מתשלום המס המתחייב.
תיאום הוצאות פחת
96. המערער מרדכי חן ביקש לנכות הוצאת פחת בסך של 148,633 ₪ בגין פחת על נכס מקרקעין. המשיב תיאם את הוצאות הפחת, שכן קבע כי על-פי דין אין לנכות פחת על קרקע. לטענת המערער הפחת אותו ביקש לנכות כהוצאה הוא פחת על מבנה שהושכר לעיריית חדרה. לטענתו לא התבקש פחת על קרקע (סעיף 13 לתצהירו של רו"ח דרין – מע/3).
97. גם בעניין זה לא הובאו על ידי המערער ראיות כלשהן. המערער לא צירף נסח רישום, לא הגיש את תכניות הבניה, לא צירף מסמכים של השכרת הנכס שנבנה לטענתו על המקרקעין ולא טרח להתייצב לעדות ולהסביר. די בכך כדי לדחות את הערעור בעניין זה.
הכנסות פטורות של שלום שוורץ
98. המנוח שלום שוורץ ז"ל חלה במחלה ממארת ובשנת 2010 נקבעה נכותו בשיעור של 100%. בהתאם קבע המשיב כי המנוח זכאי לפטור מתשלום מס על הכנסה מיגיעה אישית בהתאם להוראות סעיף 9(5) לפקודה החל מיום 21.3.2010.
המנוח שלום שוורץ ז"ל דיווח על הכנסות מיגיעה אישית מחברת שווארמה בלבד. לפי הנתונים שפורטו על ידי המפקח עידן אהרון בן אלי (נספח א' למש/6א'), היו הכנסותיו של המנוח מחברת שווארמה בשנים 2008- 2013 כדלקמן:
שנת 2008- 242,339 ₪;
שנת 2009- 287,152 ₪;
שנת 2010- 508,022 ₪;
שנת 2011- 642,768 ₪ ;
שנת 2010- 642,784 ₪;
שנת 2013- 642,844 ₪.
בכל השנים הנ"ל היה הפטור ממס על פי סעיף 9(5) לפקודה מוגבל בתקרה והמנוח ביקש פטור בשנים 2010- 2013 על מלוא סכום ההכנסה עד לתקרת הפטור.
99. פקיד השומה בדק את הצהרותיו של המנוח וקבע כי גידול ההכנסות בשנים 2010 -2013 אינו משקף גידול אמיתי בהכנסות מיגיעה אישית אלא הסבת תשלומים והצגתם כהכנסות מיגיעה אישית רק לשם ניצול הפטור ממס ולשם התחמקות מתשלום מלוא המס המתחייב. על כן קבע המשיב כי המנוח זכאי לפטור מתשלום מס על הכנסותיו מיגיעה אישית רק עד לסך כ- 300,000 ₪ וחייב את יתרת התקבולים שקיבל המנוח במס מלא.
100. המפקח הדגיש בתצהירו המשלים (מש/6א') ובחקירתו כי לא הובאה כל ראיה המסבירה את הגידול בהכנסותיו של המנוח בשנים 2010- 2013. עיון בדוחו"ת הכספים של חברת שווארמה (צורפו כנספח ב' לתצהיר מש/6א') מגלה, כך נטען, כי בכל השנים האמורות לא גדלו הכנסותיה של החברה ועל כן לא הייתה כל הצדקה להגדלת שכרו של המנוח. על החלטה זו הוגש הערעור.