20. המערערים טוענים גם כי לא היה מקום להוציא לחברות שומה לפי מיטב השפיטה על בסיס חוות הדעת הכלכלית. חוות דעת זו התבססה על ביקורת יחידה שאינה יכולה לשקף כראוי את אחוז החומר הגולמי במנות. מכל מקום, כך נטען, השומות שהוצאו הן שומות מופרזות, נגועות באי דיוקים וטעויות חישוב. בעניין זה מפנים המערערים לחוות הדעת שהוגשה על ידם ואשר יש בה לחזק את סבירות התוצאות העסקיות בדו"חות החברות.
21. המערערים סבורים גם כי טעה המשיב כאשר קבע כי את כל תוספת ההכנסה של החברות ניתן לייחס לבעלי המניות ולחייבם כאילו קיבלו דיבידנד. נטען כי מעולם לא התקבלה החלטה על חלוקת הדיבידנד וכי ככל שיקבע כי לחברות הכנסות נוספות שלא דווחו, יש לחייב בגינן רק את החברות.
22. כל אחד מבעלי המניות מוסיף וטוען כי לא היה בסיס לשומות האישיות שהוצאו לו. מרדכי חן מבהיר כי דמי הניהול שולמו לחברות שבשליטתו. לא הוכח כי דמי הניהול שולמו לבעל המניות עצמו וכי יש להכיר באישיות המשפטית הנפרדת שלו. החברות ויורשי שלום שוורץ ז"ל טוענים גם כי לא היה בסיס להתערבות המשיב בסיווג הכנסותיו מהחברות. ההכנסות היו הכנסות מיגיעה אישית ולא היה בסיס לקביעה כי יש לפצל את ההכנסות ולהכיר בפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה רק לחלק מהן.
דיון והכרעה
23. את הדיון נחלק לפי הנושאים השונים. תחילה אדון בטענות לעניין הוצאות השומות לשנת 2009, לאחר מכן אבחן את הטענות בעניין פסילת הספרים. בהמשך אדון בטענות לגבי השומות שהוצאו לחברות ולבסוף אתייחס לשומות האישיות של כל אחד מבעלי המניות.
השומות לשנת 2009
24. לטענת המערערים הוצאו שומות המס לשנת 2009 לאחר חלוף המועד להוצאתן, ועל-כן היה על המשיב לאשר את השומות העצמיות שהגישו. לטענתם, בהתאם להוראת סעיף 145(א)(2) לפקודה, כפי שהיה בתוקף עד שנת 2013, היה המשיב מוסמך להוציא שומות רק תוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח. השומות הוצאו, כך נטען, לאחר חלוף המועד. עוד נטען כי הארכה שניתנה למשיב להוצאת השומות לאחר תום המועד הקבוע בסעיף 145(א)(2) הנ"ל, ניתנה שלא כדין ועל-כן בטלה. דין הטענה להידחות.
25. סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה, כנוסחו במועד הרלבנטי קבע:
פקיד השומה רשאי, בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח, ובאישור המנהל - בתוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור, לבדוק אותו ולעשות אחת מאלו:
(א) לאשר את השומה העצמית.
(ב) לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של אדם, את הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין ואת המס שהוא חייב בו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון [...]