30. במקרה הנוכחי הוגשו שומות שנת 2009 ביום 30/11/2010, כלומר המועד להוצאות השומות (3 שנים מתום שנת המס) היה עד 31/12/2013.
31. ביום 12/12/2013 החליט ערן דביר, הרפרנט המקצועי אשר לו הואצלה הסמכות למתן ארכות, להאריך את המועד לשנה נוספת, כלומר עד 31/12/2014. בתצהירו, מש/7, הבהיר כי בחודש דצמבר פנו אליו סגן פקיד השומה, מר עזרא ספר, יחד עם המפקחת, מירי ניסים, וביקשו את הארכה. לדבריו, התברר כי הכלכלנית שהתבקשה לחוות דעתה לגבי סבירות השומות, הגב' מ' בנמו, הייתה זקוקה לזמן נוסף כדי לקבל פרטים נדרשים מספקים של החברות (ראו עדותו עמ' 62-63). עוד התברר כי מייצגי החברות ביקשו להגיש מטעמם חוות דעת של כלכלן, על מנת שזו תעמוד בפני הגב' בנמו.
מר דביר סבר כי לשם בירור מלא של העובדות והוצאת שומות אמת, וכן לצורך השלמת הדיון והניסיונות להגעה לשומה מוסכמת, יש מקום להאריך את המועד וכך החליט.
32. רו"ח בנבנישתי הצהיר כי הדיון הראשון בשומות נקבע ליום 23/12/2013, ועל-כן לא ברור מדוע סבר הרפרנט כי ביקש להציג חוות דעת של כלכלן מטעם החברות. עוד טען כי כל המידע שהתבקש על ידי הכלכלנית נמסר לה במועד, חודשים רבים לפני החלטת הארכה, ולכן לא הייתה כל הצדקה למתן ארכה (מע/1).
עם זאת, בעדותו בבית המשפט אישר כי ביקש להגיב לתמחיר שהוכן על ידי הכלכלנית הגב' בנמו (עמ' 11). אין חולק כי בדיון מיום 23/12/2013 התייחס לתחשיביה של הכלכלנית ומכאן ברור כי קיבל את התחשיב לידיו עוד לפני הדיון (עמ' 10 - 11 לפרוטוקול). אמנם אין ראיה על המועד המדויק שבו קיבל רו"ח בנבנישתי את תחשיביה של הכלכלנית, אולם ניתן לקבוע בבירור כי הדבר היה לפני הדיון מיום 23/12/2013 וכי ביקש להגיש התייחסות של כלכלנים מטעמו. לדבריו "קיבלתי את התחשיב של מלי, הכנו תחשיבים עם כלכלנים שלנו וביקשנו לשבת עם מלי כדי לעמת את הנתונים, את ההבדלים" (עמ' 10 שורה 2). אין גם כל חולק כי בהמשך הדיונים הציגו המערערים נתונים שנערכו על ידי כלכלנים מטעמם.
33. בנסיבות האמורות דומני כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרפרנט המקצועי להאריך את המועד. ודוקו, הארכת המועד להוצאת שומה אינה פוגעת בהכרח במערערים. צריך לזכור כי המשיב יכול היה להוציא שומות לפי מיטב השפיטה בהתבסס על חוות דעתה של הכלכלנית הגב' בנמו במועד, כלומר עד 31/12/2013. בשומה שכזו לא הייתה התייחסות לטענות המערערים ביחס לתחשיב שנערך. מתן אפשרות למערערים להציג עמדתם לפני הוצאת השומה, רק היטיבה את מצבם. אינטרס הוודאות של המערערים לא נפגע שכן הם ידעו על הביקורת, ידעו על התחשיב שהוכן וידעו כי יש להם השגות על התחשיב. גם אם ההודעה על הארכת המועד נמסרה להם רק ביום 15/12/2013, ברי כי עוד קודם לכן ידעו כי בכוונת המשיב להשלים את הביקורת וכי אין בכוונתו לאשר את השומות העצמיות בטרם תושלם הביקורת.