30. לגישתו של ליאון, תצהירה של סנדרין לוקה בסתירות פנימיות ועדותה לא הייתה מהימנה. בהקשר זה התייחס ליאון לאופן מילוי הטפסים על-ידיה, לטענות אודות מצבה הרפואי של סנדרין ולשאלה האם התובעים היו "לקוח ספקולטיבי". ליאון אף מטיל ספק ברישומיה של סנדרין בדוחות מהם עולה לכאורה כי התובעים מסרו לה כי הם מרוצים – הגם שמדובר בתקופות בהן תשואת תיק ההשקעות עלתה בשיעור נמוך בהרבה מזה של הבורסה. לכן קיים חשש כי מדובר בדוחות שאינם אמתיים.
סיכומי התשובה של התובעים
31. התובעים טענו כי הנתבעות לא הסבירו בסיכומים מטעמן את הבחירה שלהן ברכישת נכסים פיננסים מסוכנים בהיקף גדול בניגוד להסכם בין הצדדים, ואין גם הסבר לכך שהן לא נענו לבקשתם לממש את הנכסים הללו. זאת למרות שהנתבעות לא כפרו בטענת התובעים לפיה מדובר בנכסים שהם מסוכנים ודלי-סחירות, וכי הם לא התאימו לצרכי התובעים.
לגישת התובעים, הנתבעות התרשלו – בין אם הן ידעו כי מדובר בנכסים מסוכנים שאינם מתאימים לתובעים ורכשו אותם למרות זאת, ובין אם הן לא ידעו זאת לפני שרכשו את הנכסים לתיק ההשקעות של התובעים. עוד נטען כי בתשקיף הקרן ישנה הגדרה חד-משמעית לגבי הלקוחות שהנכסים מתאימים להם, הגדרה שאיננה כוללת את התובעים. אין בהקשר זה רלוונטיות לאופן בו הוגדרו התובעים על-ידי ליאון חודשים לאחר מכן, שכן התאמת התובעים צריכה הייתה להיבחן בזמן אמת.
32. בהתייחס לטענות אודות האשם התורם של התובעים, נטען כי התובעים תבעו את כל האחראים הישירים לנזקיהם. יש לייחס אחריות לנתבעות גם מאחר שכלל האירועים הרלוונטיים היו בשליטתן הבלעדית. עוד נטען כי הוכח שאי-אפשר היה למכור את הנכסים לאורך תקופה ממושכת ללא מתן הוראה של הנתבעות או מי מטעמן.
בהתייחס לטענות אודות העדר עילה וניתוק הקשר הסיבתי, נטען כי אין בהן ממש, וכי ההפניה של הנתבעות לפסיקה איננה רלוונטית. במקרה דנן ביצעו מנהלי התיקים – קרי הנתבעות – את ההשקעות לפי שיקול-דעתם המלא ובניגוד לצרכי התובעים ורצונם כפי שהוא הובע בהסכם בין הצדדים.
בהתייחס לחוות-דעת המומחה מטעמם, ציינו התובעים כי המומחה הוא מי שעוסק מזה שנים רבות בניהול תיקים, וכי הוא ניתח לעומק את פעילות הנתבעות ואת אופן ניהול התיק בהיבטים של הוראות החוק החלות על מנהלי תיקים דוגמת הנתבעות.
לגבי סיכומי חברת הביטוח נטען כי היא לא הגישה תצהירים מטעמה במסגרת ההליך, ואף לא הגישה הודעת צד ג' נגד הנתבעות. לכן יש לדחות כל טענה של חברת הביטוח לגבי העדר תוקפה של פוליסת הביטוח.