סיכומי התשובה של הנתבעות ביחס לסיכומי ליאון
33. הנתבעות טענו בתשובה לסיכומי ליאון, כי אין בסיס לטענותיו בדבר שחרור השעבוד על המלונות ששימשו כבטוחות וגניבת כספים, ככל שאלו נוגעות לנתבעות. כן הן טענו כי אין בסיס לטענה לפיה לא הייתה אפשרות למכירת הקרן ללא הנתבעות, או לטענה לפיה אסור היה לבצע המרה מהקרן לאג"ח. לגישתן – מדובר בעיוות של הנאמר בתשובות לשאלון. לדידן של הנתבעות, ניתן היה לבצע פדיון מוקדם של הקרן וניתן היה למכור את האג"ח – שהיה סחיר כפי שעולה מחומר הראיות.
הנתבעות כפרו בטענה לפיה סנדרין החתימה את התובעים על טפסים ריקים לחלוטין וכי כלל הפרטים בהסכם הושלמו על-ידי עובדי עשיה לאחר חתימת התובעים. לגישתן אין לטענה זו כל בסיס והיא עומדת בסתירה לעדותה של סנדרין. הנתבעות הכחישו את הטענה כי הן הסתירו הקלטות של שיחות. הן כפרו גם בכך שהן קיבלו טובות-הנאה כלשהן מרכישת ניירות-הערך. בכל הנוגע לטענה כי הנתבעות נמנעו מלזמן עדים נוספים, נטען כי עדותה של סנדרין נשענת על מסמכים למכביר. הנתבעות זימנו לעדות גם את הגב' מירונה קלאוס, אולם בקשתם לקביעת דיון נוסף לצורך העדתה – נדחתה.
דיון
34. לצורך הכרעה בתביעה יש לברר מספר שאלות.
ראשית, יש לברר האם התובעים הוכיחו את טענותיהם ביחס להסכם שבו הם התקשרו עם עשיה – האם הוכח כי להסכם אין תוקף? ואם לא – האם הוכח כי הוא הופר. לאחר מכן יהיה מקום לברר גם את עילות התביעה הנוספות להן טענו התובעים – העילה של רשלנות והעילה של הפרת חובה חקוקה מכוח חוק הייעוץ. בהקשר זה יהיה מקום להתייחס הן לעצם ההשקעה של הנתבעות עבור התובעים בקרן עשיה, והן לשאלת החלק היחסי של ההשקעה הזו מתוך כלל תיק ההשקעות של התובעים. בשלב זה נתייחס לשתי הנתבעות יחד, כאשר שאלת אחריותה האישית של סנדרין תידון בהמשך.
שנית, ככל שייקבע כי ההסכם הופר או כי הנתבעות התרשלו או הפרו חובה חקוקה, יהיה מקום לברר האם ישנו קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין פעולת הנתבעות לבין הנזק הנטען.
שלישית, יהיה מקום לברר את טענת הנתבעות ביחס לחלקם של התובעים בהתרחשות הנזק, והאם יש לייחס להם אשם תורם (ואם כן – באיזה שיעור).
רביעית, יהיה מקום לברר מהו מקומו של ליאון במסכת ההתרחשויות בהתייחס להודעת צד שלישי שהנתבעות הגישו נגדו. כן יהיה מקום לברר האם יש להטיל אחריות אישית על סנדרין והאם קיימת עילת תביעה נגד חברת הביטוח.
להלן יידונו שאלות אלה כסדרן.