כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף לאור העובדה שצוינה לעיל (ס' 50 בפסק-דין זה) כי ככל הנראה ההשקעה בקרן סווגה על-ידי הנתבעות כהשקעה באג"ח, והייתה מעבר להשקעה המנייתית שבוצעה על-ידי הנתבעות בכספי התובעים. עובדה זו משמעה כי הנתבעות ודאי חשפו את התובעים לסיכון הרבה מעבר למבוקש ולסביר.
60. חוסר הסבירות באופן הפעולה של הנתבעות כלפי התובעים מתחזק נוכח העובדה כי הנתבעות פעלו ביחס לתובעים באופן שונה מזה בו הן פעלו לגבי לקוחות אחרים שלהן. כך, סנדרין הודתה בחקירתה כי לא נרכשו עבור לקוחות אחרים של עשיה ניירות-ערך של קרן עשייה בשיעורים דומים לאלה שנרכשו עבור התובעים למעט, אולי, לקוחה אחת (עמ' 102 ש' 15-21 לפרוטוקול). מעבר לכך, גם הנתבעות בחרו בסופו של דבר להמיר מחצית מיחידות הקרן לאג"ח. בהתייחס לשאלה מדוע נעשה כן, השיבה סנדרין מפורשות כי "אם אתה כבר מדבר על סיכון, אז עדיף תמיד שיהיה פיזור" (עמ' 109 ש' 18-19 לפרוטוקול).
זאת ועוד – עיון בהרכב תיק ההשקעות כפי שהוא משתקף בדוחות התקופתיים, מעלה כי יתר ההשקעות שבוצעו על-ידי הנתבעות עבור התובעים כללו מגוון השקעות רבות ומפוזרות, שכל אחת מהן מהווה אחוזים בודדים מסך התיק. ההשקעה היחידה שהיא יוצאת-דופן היא ההשקעה בקרן, המהווה חלק משמעותי ביותר מכלל ההשקעות. מכאן שהנתבעות אכן פעלו ביחס לכלל ההשקעות האחרות כפי שנקבע בהסכם וכפי שסביר היה לפעול ופיזרו את ההשקעות. עובדה זו מחזקת את הטענה לפיה ההשקעה בקרן בהיקף בו היא בוצעה הייתה בלתי-סבירה.
לנתבעות לא היה די מידע אודות הקרן ופעילותה
61. מעבר לרשלנות הכרוכה בהשקעה בהיקף משמעותי מאוד באפיק השקעה אחד, אני סבורה כי הוכח גם כי הנתבעות לא נקטו בכל האמצעים הסבירים על-מנת להבטיח את השקעת התובעים, ולא עקבו כנדרש באופן שוטף אחרי הקרן ופעילותה.
לגישתן של הנתבעות, הן האמינו בקרן והיו סבורות כי מצבה טוב, וזאת בין היתר על רקע כניסתו של מר דומיניק שטראוס קאהן (לשעבר שר האוצר של צרפת ויו"ר קרן המטבע הבינלאומית) כשותף בקבוצת עשיה, ולאור השקעות שונות שהיו אמורות להתבצע בה. כן הסתמכו הנתבעות לשיטתן על דיווחים בנוגע למצב הקרן שנעשו על-ידי גופים שונים. עם זאת, להוכחת טענתן האמורה, צירפו הנתבעות רק מאזן רווח והפסד (אחד ויחיד שלא ברור טיבו) המעיד לגישתן על כך שנכסי הקרן עלו על התחייבויותיה (נספח 13 לתצהיר סנדרין). אני סבורה כי אין די באמור כדי להוכיח את הטענה לפיה היה מקום להסיק כי מצב הקרן הוא אכן טוב וכי מדובר בהשקעה כדאית.
62. נקודה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בקרן הקשורה לנתבעות (ועל כך אין כאמור מחלוקת). לנתבעות הייתה גישה לנתוני הקרן שהייתה עדיפה על-פני הגישה של כל גורם אחר. הנתבעות היו חייבות לעקוב אחרי פעילות הקרן כדי להגן על השקעתם של התובעים בה, והן לא עשו זאת, למצער לא באופן מספק.