הטעם לאיסור להרחבת חזית נובע מהחשש מפני עיוות דין כלפי הנתבע, אם נמנע ממנו להתגונן בפני הטענה החדשה. עיוות דין עלול להיגרם "הואיל ושינוי טענות התובע במהלך הדיון עלול לפגוע ביכולתו של הנתבע, אשר ביסס הגנתו על האמור בכתבי הטענות של התובע, להתגונן כראוי מפני התביעה שנגדו" (דנ"א 7398/09 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית, עמ' 14 (14.4.2015)).
במקרה דנן היו אלה הנתבעות שהעלו את עניין ההמרה של היחידות בקרן לאג"ח מלכתחילה. הן התייחסו לנושא זה במפורש בכתב הגנתן (ס' 25); בתצהירה של סנדרין (ס' 63-57 ו-90-83, לרבות הפנייה מפורשת בס' 67 לתצהיר לס' 34-33 לתצהיר התובע 1); בסיכומיהן (ס' 26-23 ו-38-35); והן אף העלו טענות בהסתמך על כך (ניתוק הקשר הסיבתי ואשם תורם עקב אי-מכירת האג"ח).
מאחר שהנתבעות התייחסו לנושא זה הרי שלא נגרם להן עיוות דין, לא נמנעה מהן האפשרות להתמודד עם הנושא, ולכן אין לקבל את טענתם בדבר הרחבת חזית (ור' למשל ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (15.4.2007)). יובהר כי בפתח החקירות (עמ' 14 לפרוטוקול) הובהר לב"כ הנתבעות כי ככל שהחזית תידון ותיבחן במהלך הדיון, לא ניתן יהיה לקבל את הטענה להרחבת חזית. חרף האמור נחקר התובע 1 אודות האג"ח וההמרה שנעשתה (ר' למשל, עמ' 27 ו-35 -37 לפרוטוקול).
מכאן שהוכחו היסודות המקימים את עוולת הרשלנות, והתובעים זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם גם מכוח עוולה זו.
הפרת חובה חקוקה
70. התובעים טענו כי הנתבעות הפרו כלפיהם חובה חקוקה בניגוד להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין. כידוע, העוולה כוללת חמישה יסודות פוזיטיביים ויסוד אחד נגטיבי: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק ;החיקוק לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין (ר' ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, פ"ד מו(5) 727 (1992)).
71. האם הוכיחו התובעים את יסודות העוולה? הנתבעות, כמי שניהלו את תיק ההשקעות של התובעים, הפרו כלפי התובעים את חובתן מכוח סעיף 20 לחוק הייעוץ שנזכר לעיל. כלומר – התובעים הוכיחו את היסודות הראשון והשלישי בס' 63 הנ"ל. התובעים הוכיחו גם את היסודות השני והחמישי – התובעים נמנים עם סוג האנשים שחוק הייעוץ נועד לטובתם או להגנתם (כמי שהנתבעות יעצו להם), והנזק שנגרם להם – המתבטא בהפסדים בחשבון ההשקעות שלהם – הוא מסוג הנזקים אליהם התכוון החיקוק (ר' גם בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, נא(4) 367 (1997)).