זאת ועוד – תכתובת הדוא"ל אינה מסייעת לנתבעות בהוכחה כי אכן בוצעה מכירה בפועל. ניתן להניח כי לו הייתה המכירה מתבצעת, היה ביטוי לכך במערכות המחשב של עשיה. אם נספח 19 העוסק בפדיון נייר-ערך בסך של $140,000 בחודש אפריל 2014 ("ASSYA YIELD") הוא הפלט של העסקה הנטענת בנספח 20 לתצהיר סנדרין (והנתבעות לא טענו כי זה המצב), הרי שמדובר בקרן עשיה הדולרית. כאמור, קרן זו איננה רלוונטית למקרה דנן (בו הוחזקה הקרן במטבע האירו). ממילא, גם מכירה זו בוצעה באמצעות הנתבעות, ולא הוכח שניתן היה לבצעה ללא סיוע שלהן.
לנספחים 21 ו-22 לתצהיר סנדרין המעידים לכאורה על עסקאות שנעשו באג"ח, התייחסתי לעיל בסעיף 66. על כך יש להוסיף כי גם נספח 21 הוא תכתובת דוא"ל בצרפתית, שהוגשה ללא תרגום.
80. עוד יש לציין כי לגישתן של הנתבעות, אגרות-החוב היו נזילות יותר מאשר היחידות בקרן, והן המירו משום כך מחצית מהיחידות לאג"ח כדי להקל על מימושן (עמ' 109 ש' 13-14 לפרוטוקול). בהמשך, כאשר ליאון פנה לעשיה על-מנת שתסייע לו למכור את ניירות-הערך, המליצה לו נציגת עשיה, ג'ניפר, להמיר את יתרת הקרן לאג"ח (נספח ג' לתצהיר ליאון). משלא הוכח שניתן היה לבצע עסקאות באג"ח, הרי שקל וחומר שלא ניתן היה להנזיל את היחידות בקרן בתקופה הרלוונטית (מה עוד שספק אם הקרן הייתה אכן יכולה לרכוש בתקופה הרלוונטית, סמוך למועד חדלות-הפירעון שלה, את היחידות מהתובעים ללא מציאת רוכש חיצוני – ר' עמ' 106 ש' 1-16 לפרוטוקול)).
81. אעיר, למעלה מן הצורך, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה התובעים לא היו יכולים לבצע פעולות בניירות-הערך בתקופה בה הם היו ב"חשבון המעבר". טענה זו לא הוכחה והתובע 1 כפר בה וטען כי ניתן היה לפדות את ניירות-הערך גם בתקופה זו. לגישתו, לא הייתה מניעה למכור ניירות-ערך, אלא רק לרכוש ניירות חדשים (ר' בעמ' 33 לפרוטוקול). סיוע לגרסה זו נובע מהעובדה שנייר ערך של אלקטל אכן נמכר כאשר תיק ההשקעות היה בחשבון המעבר (עמ' 150 ש' 12-15 ועמ' 136 ש' 11-16 לפרוטוקול).
מאחר שהנתבעות לא הוכיחו כי התובעים היו יכולים לממש את ניירות-הערך – לא את היחידות בקרן ולא את האג"ח, הרי שלא הוכח האשם התורם המיוחס לתובעים. משכך, מתייתר הצורך לדון בחלק מהשאלות שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים, ובכלל זה השאלה מתי הסתיים הסכם ניהול התיקים בין התובעים לבין עשיה. כאמור, גם בהנחה שההסכם בין התובעים לבין עשיה הסתיים כבר ביום 25.12.2013 כפי שטענו הנתבעות, אין בכך כדי לשנות את המסקנה שלעיל. מטעם דומה אין גם צורך להכריע בשאלה אילו מאמצים נעשו על-ידי התובעים (או על-ידי ליאון) כדי לממש את ניירות-הערך.