לכן הודעת צד ג' נגד ליאון נדחית.
אחריותה האישית של סנדרין
83. התובעים טענו כי יש לחייב גם את סנדרין באופן אישי בגין הנזקים שנגרמו להם מכוח ס' 21 לחוק הייעוץ לפיו "אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רישיון יחיד הפועל בשם התאגיד" ומכוח מעורבותה האישית בחתימת ההסכם ובניהול התיק.
84. כידוע, חברה היא בעלת אישיות משפטית נפרדת ועצמאית מזו של בעלי-המניות או האורגנים שלה. למרות זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לחייב באופן אישי גם בעלי מניות או נושאי משרה ואורגנים בה. זאת גם כאשר לא קיים קשר חוזי ישיר בין הניזוק לבין בעלי-המניות או נושאי המשרה. חיוב כזה יכול להתבצע מכוח דוקטרינת "הרמת מסך" לפי ס' 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; מכוח עוולה נזיקית – אם יימצא שאותו נושא משרה או אורגן קיים באופן אישי את יסודות העוולה (ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, פ"ד סד(1) 398, 443 (2010) (להלן: "עניין נשאשיבי")); או כאשר נושא המשרה או האורגן התנהלו בחוסר תום-לב מול מי שהתקשר עם החברה באמצעותם (ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, ס' 17 (20.10.2009); ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל - רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל, ס' 49 (9.10.2018)).
בענייננו, לא ניתן לטעון כי יש לחייב את סנדרין באופן אישי מכוח "הרמת מסך" שכן היא איננה בעלת-מניות בעשיה. בנוסף, לא הוכח (ואף לא נטען) כי סנדרין נהגה בחוסר תום-לב בקשר עם ההסכם.
85. נותר אם כן לברר האם, כטענת התובעים, יש מקום להטיל אחריות אישית על סנדרין שכן היא קיימה באופן אישי יסודות של אחת העוולות שפורטו לעיל – קרי האם היא התרשלה או הפרה את הוראות ס' 20 לחוק הייעוץ.
אני סבורה שהתובעים הוכיחו את יסודות עוולת הרשלנות ביחס לסנדרין. ראשית יש לבדוק האם סנדרין באופן אישי חבה חובת זהירות כלפי התובעים. בע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 780 (1997) נדונה השאלה מתי קמה חובת זהירות לנושא משרה בחברה כלפי ניזוק. בית-המשפט העליון קבע באותה פרשה כי "חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד... ונדרשים נתונים נוספים המגבשים את חובת הזהירות האישית שלו".
להמחשת אותם "נתונים נוספים", הפנה בית-המשפט לדוגמאות שאינן ממצות -
"מומחיות אישית של המנהל בעניין נשוא ההתקשרות, עליה סמך הצד השני להתקשרות... חובות מקצועיות של המנהל, המבוססות על מיומנות מקצועית שלו - למשל, כרופא, עורך-דין או מתכנן... או קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי, אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסוים את אמונו ובטחונו כי המנהל, באופן אישי, לוקח אחריות כלפי הצד השלישי" (ור' גם ע"א 6507/11 מפעלי לוקי לבניה בע"מ נ' ג.ד עיט חברה לשירותים בע"מ, ס' 15 (11.3.2014); ע"א 8232/09 פולורון סיסטם ישראל בע"מ נ' תיווך משכן נכסים בע"מ, ס' 33 (28.1.2014); רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, ס' 12 (29.11.2009) (להלן: "עניין זלץ"); עניין נשאשיבי).