86. מכלול הנסיבות שהוכחו במקרה דנן, מעלה כי קיימים נתונים נוספים המצדיקים את המסקנה לפיה סנדרין חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים. כך, סנדרין באופן אישי הייתה הרוח החיה לכל אורך הקשר בין התובעים לבין עשיה. סנדרין כיהנה כמנכ"לית עשייה וכדירקטורית בה (ס' 11 לתצהיר סנדרין); ההסכם בין התובעים לבין עשיה נחתם בעקבות הפגישה איתה (ס' 13-14 לתצהיר סנדרין); היא זו שהתובעים התנהלו מולה – היא החתימה את התובעים על ההסכם בפריז (עמ' 79 ש' 2-6 לפרוטוקול); היא קיימה איתם פגישות רבות בחו"ל ובארץ ודיווחה להם אודות התיק שלהם (ס' 33-35 לתצהיר סנדרין); והיא זאת שביצעה את ההשקעות עצמן (למשל ס' 49-50 לתצהיר סנדרין; עמ' 132 ש' 3-4 לפרוטוקול; עמ' 134 ש' 8-18 לפרוטוקול; עמ' 135 ש' 17-24 לפרוטוקול).
סנדרין היא גם מי שביצעה את העוולה בפועל – היא זו שרכשה את היחידות בקרן בהיקף בו הן נרכשו, והיא זו שעקבה אחרי הקרן (למשל ס' 51 לתצהיר סנדרין; עמ' 103 ש' 8-11 לפרוטוקול). לאחר שנקבע כי היקף הרכישה של היחידות בקרן מתוך כלל תיק ההשקעות של התובעים היה בלתי-סביר, הרי שסנדרין הפרה את חובת הזהירות שחלה עליה והיא אף הפרה את הוראת ס' 20 לחוק הייעוץ. כפי שהובהר לעיל, כתוצאה מרכישת היחידות בקרן בהיקף בו הן נרכשו, נגרם לתובעים נזק, שגם סנדרין אחראית לפצות אותם בגינו.
הנתבעות ציינו כי בשלב מאוחר יותר של הקשר בין התובעים לבין עשיה, יצאה סנדרין לחופשת לידה והקשר של התובעים היה באמצעות נציגים אחרים של עשיה. אולם – מדובר בתקופה לאחר שתוקפו של ההסכם בין הצדדים פג, וכאשר התובעים עשו ניסיונות להקטין את נזקיהם למכור את ניירות-הערך שלהם. לכן, העובדה שהתובעים היו בתקופה זו בקשר עם גורמים אחרים בעשיה, אינה משליכה על אחריותה של סנדרין כלפיהם.
87. אכן, הקשר של סנדרין עם התובעים היה במסגרת תפקידה, ונראה כי גם לה עצמה נגרמו נזקים כתוצאה מקריסת קבוצת עשייה. אולם אין בכך כדי לפטור אותה מאחריות: "הטלת אחריות נזיקית על החברה, או האפשרות להטלת אחריות כזו, אין בה כדי לשלול את האפשרות לחייב באופן אישי את נושא המשרה שפעל למען החברה, ובלבד כאמור שהלה קיים את כל היסודות הנדרשים לגיבושה של האחריות הנזיקית" (עניין זלץ, ס' 12).
גם הפגיעה האפשרית שתיגרם לסנדרין כתוצאה מהטלת האחריות על כתפיה לצד עשיה, איננה שוללת את המסקנה המשפטית שלעיל. כך נקבע בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 700 (1994) (להלן: "צוק אור"). בית-המשפט הדגיש באותו עניין כי "השוויון בפני החוק הוא ערך יסוד בשיטתנו. עקרון השוויון קובע כי אדם אשר ביצע עוולה יישא בתוצאות הכרוכות באותה עוולה... עצם העובדה כי אישיות משפטית נוספת נושאת באחריות אינה פוטרת אותו מאחריות... רופא אשר מתרשל בביצוע ניתוח נושא באחריות אישית, בדרך-כלל, לצד אחריותו של בית החולים. עיתונאי המפרסם כתבה ובה לשון הרע נושא באחריות אישית לצד עורך העיתון והמוציא לאור... פקיד המציג מצג שווא רשלני נושא באחריות אישית לצד אחריות העירייה. מדוע האורגן יופלה לטובה? עובד בחברה המבצע עוולה נושא באחריות אישית." (עמ' 699 לפסק-הדין).