11. כן נטען שהתובעים הוכיחו קיומה של אחריות אישית של סנדרין – שהודתה שהיא זו שניהלה את תיק ההשקעות של התובעים באופן אישי, כי היא החתימה את התובעים על הסכם ניהול התיקים וכי היא הייתה עם התובעים בקשר רציף לאורך כל תקופת ניהול התיק וגם לאחר מכן. כן נטען כי הוכחה גם אחריותה של חברת הביטוח שביטחה בתקופה הרלוונטית את עשיה.
טענות הנתבעות 1-2
12. הנתבעות כפרו בטענות התובעים וטענו כי דין תביעתם להידחות. ראשית נטען כי התובעים הם "לקוחות כשירים" והם אף הגדירו את עצמם ככאלה בהסכם שלהם עם ליאון. הנתבעות הדגישו כי התובעים חתמו על הסכם ניהול התיקים בו הובהר להם כי ההשקעה תהיה בניירות-ערך בעלי סיכון מיוחד, וכי מדובר בהשקעות שלא יהיו נזילות למשך 5 שנים. התובעים בחרו להשקיע ברמת סיכון של 5 מתוך 7, שהיא רמת סיכון גבוהה. כן התירו התובעים לעשיה להשקיע בניירות-הערך נושא התביעה. לטענת הנתבעות, סנדרין ערכה בירור צרכים עם התובעים, עברה איתם על כל סעיפי ההסכם, והיא גם הציגה להם את נוסח ההסכם בתרגום לצרפתית. משהתובעים חתמו על ההסכם, הם מוחזקים כמי שקראו אותו, הבינו את תוכנו והסכימו לאמור בו.
לטענת הנתבעות, העובדה שרמת הסיכון בהסכם ניהול התיקים הייתה מקובלת על התובעים, נובעת גם מהעובדה שהם הסכימו לתנאים דומים בהסכם ניהול ההשקעות ביניהם לבין ליאון. עוד נטען כי במסגרת השירותים שהם קיבלו מליאון, התובעים דווקא הגבירו את רמת הסיכון. ממכלול האמור כי התובעים הם משקיעים אוהבי סיכון שקבלו את כל המידע אודות ההשקעה שבוצעה עבורם על-ידי עשיה והסכימו לה.
13. עוד נטען כי סנדרין ביצעה "עדכון צרכים" מול התובעים מספר פעמים בשנה, בכל פעם שהיא נפגשה איתם. בהקשר זה נטען כי היקף ההשקעה בקרן נגזר מגודל התיק, מצרכיהם של התובעים, מההיקף הגדול של הנכסים שלהם, מהעובדה שהם ענו להגדרה של "משקיע כשיר" ומרצונם בתשואות גבוהות יחסית. הנתבעות טענו כי הן מילאו אחר כל הוראות חוק הייעוץ לרבות שליחת דוחות תקופתיים, וכי ההשקעה בקרן נעשתה בהתאם לציפיותיהם של התובעים.
ביום 27.9.2013 חתם התובע על מסמך עדכון צרכים בו הוא אישר את רמת הסיכון של 5 מתוך 7, והסכים להשקעה בחברות זרות מקבוצת עשיה ששמותיהן פורטו במסמך. לגישת הנתבעות, בשלב מסוים חתמו התובעים גם על מסמך בו הם אישרו שקיבלו הודעה מעשיה על הכוונה לרכוש עבורם את היחידות בקרן (שהינה של תאגיד קשור) ועל הסכמתם לרכישה האמורה. אולם – כך טענה סנדרין, למרות שהיא ניסתה לאתר את המסמך הזה שהיא זוכרת שקיים, היא לא הצליחה לאתרו.