--- סוף עמוד 19 ---
באותה מתכונת. התובע מתאר בתצהירו שעד לשנת 2000 התנהלו העניינים על מי מנוחות כאשר שני הצדדים מושכים משכורות מהחברה והנתבע מקבל דרך קבע דו"חות מהבנק ודו"ח רואה חשבון מבקר ישראלי.
59. בשנת 2000 נחתם חוזה אסטרטגי בין החברה לבין גזפרום וזאת לתקופה של 10 שנים על פי החוזה סיפקה החברה גז שנקנה מגזפרום לנסטה בהיקף של 150,000 טון בשנה. בהתבסס על אותו חוזה קיבלה גזפרום הלוואת ענק מבנק צ'כי לחידוש הציוד שלה. התובע מבהיר כי בשל היות החוזה בין החברה לגזפרום בטוחה להלוואה שנטלה מהבנק הצ'כי לא היה צורך אמיתי בתשלום תמריצים למאן דהוא בגזפרום או ל"מחקר שווקים" שעבורם דרש הנתבע כספים באמצעות חברת קורפלנדס, אלא המדובר היה בהתחייבות מעוגנת ובטוחה לחלוטין.
60. לפי האמור בתצהיר התובע כבר מתחילת השותפות בשנת 1996 פנה הנתבע אליו ביוזמתו וטען כי לצורך פעילות החברה ברוסיה יש לשלם עמלות שונות הכוללות קידום של עסקי החברה ומתן תמריצים מיוחדים לאישים על מנת לקדם את עסקי החברה. הנתבע טען כי אם לא יינתנו התמריצים יפסיק תאגיד גזפרום לעבוד מול החברה. לצורך כך הוסכם בין הצדדים כי החברה תעביר לידי הנתבע לצורך תשלום לצדדים שלישיים ופעילויות כאמור סכומים שנעו בממוצע בין 4.5 ל- 7 דולר לטון גז דחוס. התובע מסביר כי האמין לשותפו בעיניים עצומות לאחר שהסביר לו כי הסכומים קריטיים לצורך הפעילות ברוסיה ומועברים ישירות לאנשי מפתח בגזפרום כדי להבטיח את המשך פעילות החברה ברוסיה.
61. לצורך העברת הכספים, כך כותב התובע בתצהירו, הציג הנתבע את חב' קורפלנדס שרשומה באיי באהמה אליה ביקש להעביר את הסכומים מעת לעת. קורפלנדס היא חברה שהנתבע הוא בעלים והמחזיק הבלעדי בה, על אף שהוא רשום כמחזיק של 10% ממניותיה.
62. לאחר הקמת החברה נערך הסכם בין החברה לבין קורפלנדס שבו עוגנה העברת הכספים. בהסכם נרשם כי אלה משולמים עבור "מחקר שווקים" והוצאות שיווק, אך לאמיתו של דבר הוסכם כי הכסף מועבר אך ורק לצורך העברתו כתמריצים בתוך חב' גזפרום. ההסכם נוסח כך כדי לאפשר את העברת הכספים על ידי הבנק.
63. התובע מדגיש כי לא היה לו שמץ של ידיעה כי הכספים המשולמים לקורפלנדס עוברים לכיסו הפרטי של הנתבע, ומשמשים אותו לצורך הקמת חברות שונות ועסקים שונים בבעלותו ובבעלות בני משפחתו ושותפים אחרים, כפי שגילה מאוחר יותר בחקירה של חוקר פרטי.