הסנגורים מוסיפים וטוענים כי ממילא לא היה באפשרותו של מומחה רציני לבסס חוות דעת כלשהי, על יסוד מאגר החתימות הדל אשר היווה בסיס להשוואות שערכה סנ"צ שוחט. ללא סיועה של המאשימה, לא ניתן היה להשיג דוגמאות חתימה נוספות. נימוק נוסף להיעדר הצורך בהגשת חוות דעת מומחה מטעם ההגנה טמון בבחירתה של סנ"צ שוחט להביא עמה לעדותה את ספרם הנ"ל של הדריק והובר, בבחינת אסמכתא מקצועית לעדותה. בעשותה כן, כך לפי הטענה, היא הפנימה את העקרונות המובאים בו לתוך עדותה, באופן המניח את התשתית העובדתית של אמות
--- סוף עמוד 130 ---
המידה המקובלות בתחום, מבלי צורך בהבאת מומחה נוסף שיעשה כן (עמ' 72-73 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ).
176. אכן, למרות שהימנעותו של בעל דין מלהגיש חוות דעת מומחה נוגדת מטעמו יכולה להיזקף לחובתו (למשל: ת"פ (י-ם) 425/97 מ"י נ' רוזנפלד, פורסם במאגרים, בסימן 34 לפסק הדין), בית המשפט אינו חייב לקבל חוות דעת של מומחה, רק משום שלא הוגשה חוות דעת נגדית לסתור. השאלה אם לקבל את מסקנות חוות הדעת נתונה כמובן לשיקול דעתו (ע"פ 5203/98 חסון נ' מ"י, פ"ד נו(3) 274 בסימן 9 לפסק הדין). ואמנם, יתכנו מקרים שבהם די יהא בחקירה נגדית של המומחה כדי לקעקע את מסקנותיו. עם זאת, מובן מאליו כי נתבע או נאשם הבוחרים להסתמך על מכשיר החקירה הנגדית, כאמצעי בלעדי לעשות כן, נוטלים על עצמם את הסיכון שלא יהא בכך די כדי לסתור את חוות הדעת מטעם הצד שכנגד. סבורני כי בנסיבות המקרה דנן - ולאור מכלול השיקולים כפי שפורטו במסגרת ניתוח הסוגיות השונות הנוגעות לחוות דעתה של סנ"צ שוחט - לא היה די בחקירתה הנגדית של סנ"צ שוחט כדי לקעקע את מסקנותיה. יוצא מן האמור, גם אם נאמץ את טענת ההגנה שלפיה בנסיבות העניין אין לזקוף לחובת הנאשמים את הימנעותם מלהביא חוות דעת נוגדת מטעמם, עדיין אין בכך כדי לשנות מן העובדה שלא עלה בידם לקעקע את חוות דעתה של המומחית מטעם המאשימה באמצעות חקירתה הנגדית.
בסיכומו של דבר: חתימות האקראי מתקופה הקודמת ליום 14.4.00 שונות לחלוטין מאלו המצויות במסמכי המחלוקת, אולם יש קווי דמיון ביניהן ובין חתימות ההכתבה. בולט, כי חתימות המחלוקת נחתמו בקו צעיר, שוטף ורענן הרבה יותר. אכן, אדם יכול לשנות את חתימתו, אולם קשה הדבר למי שחתימתו קשה ורועדת לחתום לפתע חתימה שוטפת וחלקה.
ו(11) הקשר של הנאשמים או מי מטעמם לזיוף