174. סמים: ההגנה מלינה על כך, שסנ"צ שוחט לא בדקה השפעה אפשרית של נטילת סמים על-ידי הפטריארך על כתב ידו. בהקשר זה נטען כי למרות שבמבט ראשון נראה כי מדובר בטיעון דמיוני - בשים לב לעובדה שמדובר באישיות דתית רמת מעלה - הרי שהלכה למעשה יש לו תימוכין בעדותו של טימותי, אשר העיד כמקור ראשון על מציאת 4.5 ק"ג הירואין במכונית השרד של הפטריארך בשנת 1987, עת ביקש לחצות חזרה את הגבול לישראל בשובו מביקור בירדן (עמ' 64-65 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ).
דא-עקא, נושא השפעתה האפשרית של נטילת סמים על-ידי הפטריארך על כתב ידו כלל לא עלה בחקירתה של סנ"צ שוחט. לראשונה הוא הועלה בסיכומי ההגנה. ואולם, מעבר להיבט הדיוני האמור, סבורני כי יש לדחות את הטענה גם לגופה. אכן, מעובדת מציאתם של סמים ברכבו של הפטריארך, כשלעצמה, לא ניתן להסיק במקרה
--- סוף עמוד 129 ---
האמור על ניסיון הברחה מצדו לצורך סחר בסמים או שימוש עצמי, בנסיבות שבהן הפטריארך לא הועמד לדין בשל כך ולא נמצא אשם בביצוע איזו מן העבירות שאותן ההגנה מייחסת לו. זאת ועוד, מעדותו של טימותי עולה כי הפטריארך הכחיש כל מעורבות בעניין וטען כי הסמים הושתלו ברכב (עמ' 1087 ש' 7-9). יוצא מן האמור כי לא הונחה כל תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, לכך שהפטריארך צרך סמים. ממילא גם לא היה מקום לצפות מן המומחית להעלות על דעתה את הצורך בבחינת אפשרות ספקולטיבית שכזו והשפעתה על כתב ידו. ואכן, גם הסנגוריה מסכימה, כאמור, כי על פניו מדובר בתרחיש דמיוני, בשים לב לאישיות הדתית רמת המעלה שבה עסקינן. לא למותר יהא לציין גם כי המדובר במקרה שאירע בשנת 1987, כשבע שנים לפני חתימת הסכם בית שמש המקורי (משנת 1995) המהווה את דוגמת החתימה המוקדמת ביותר שהייתה לנגד עיני המומחית לצורך ביצוע השוואת החתימות. נוכח מכלול האמור, גם בעניין זה דין טענת ההגנה להידחות.
ו(10) היעדר חוות דעת נוגדת של מומחה להשוואת כתבי יד מטעם ההגנה
175. לטענת ההגנה, משעלה בידיה לסתור את שלוש חוות הדעת אשר הגישה סנ"צ שוחט, לא נותרו באמתחתה של המאשימה ראיות כלשהן להוכחת זיוף החתימות במסמכים שבמחלוקת. כל שכן, כאלה הקושרות לעניין את מי מהנאשמים. בנסיבות אלו, לא היה עליה להביא ראיות לסתור, באמצעות הגשת חוות דעת מומחה מטעמה להשוואת כתבי יד. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שבזמן המשפט הפטריארך שוב לא היה בין החיים ושום מומחה מטעם ההגנה לא יכול היה ליטול ממנו בזמן אמת דוגמאות חתימה. כיוון שאליבא דההגנה, האשם לכך רובץ לפתחה של המאשימה, אשר לא השכילה לגבות מן הפטריארך עדות מוקדמת ולהעמידו לחקירתה כבר בקיץ שנת 2000, אין היא יכולה להישמע בטענה שעל ההגנה היה להביא מומחה מטעמה כראיה לסתור.