כנגד דעתו של המלומד הילטון, הסבור כי גם במקרה של כתב יד רועד המושפע באופן קבוע מבעיות זקנה יכולים להיות רגעים ספוראדיים של חירות ושטף, עומדת דעתו החולקת של המלומד הריסון, הסבור שהרעד במקרה כזה יהיה עקבי ומתמשך לאורך הכתיבה (נ/44, עמ' 299). ואולם, מעבר למחלוקת המלומדים בעניין זה, תופעת הבזקי השטף אינה נותנת מענה להבדל אשר עליו כבר עמדנו במספר הזדמנויות, בין קו הכתיבה ובין תכונות הכתיבה. די למעשה בכך, כדי לדחות את טענת ההגנה בעניין זה.
173. אלכוהול: לטענת ההגנה, בזמן השוואת החתימות לא היה לסנ"צ שוחט מושג האם הפטריארך נהג לשתות משקאות חריפים ומהי מידת השפעתו של האלכוהול, אם בכלל, על איכות כתב ידו. לדידה, חלק מהתופעות שאובחנו בדוגמאות החתימה הידועות של הפטריארך תואמות על-פי הספרות המקצועית השפעת אלכוהול. סנ"צ שוחט מצדה הסכימה שהשפעת אלכוהול יכולה לבוא לידי ביטוי ביכולת הכתיבה ובשטף הכתיבה, אולם היא הטילה ספק ביכולתה לגרום לשוני כה דרסטי בתכונות הכתיבה (עמ' 658 ש' 11-12). בנוסף ציינה, כי גם בהנחה שמקובל לשתות אלכוהול לציון סגירת עסקאות מקרקעין, כלל לא ברור האם הפטריארך שתה אלכוהול לפני שחתם על המסמכים שבדוגמאות (עמ' 659 ש' 1-2).
--- סוף עמוד 128 ---
ואכן, גם לעניין השפעתה הנטענת של צריכת אלכוהול על-ידי הפטריארך לא הונחה כל תשתית ראייתית מטעם ההגנה, ודאי לא כזו שבכוחה לבסס את האפשרות שלפיה הפטריארך נהג לשתות אלכוהול בדרך קבע. ואמנם, להוציא עדותו של הנאשם מס' 1 אודות מקרה בודד שבו כיבד הפטריארך את הנוכחים בבקבוק קוניאק, בסיטואציה של חתימה על עסקת מקרקעין (מדובר במעמד החתימה על התיקון הראשון להסכם בית שמש, עמ' 1357 ש' 9-11), אין כל ראיה לכך שאפילו בנסיבות כאלו נהג הפטריארך לשתות משקאות חריפים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח עדותו של הנאשם מס' 1 בנוגע למעמד החתימה ביום 14.4.00, ממנה עולה כי הפטריארך כיבד את הנוכחים בקפה בלבד (עמ' 1438 ש' 11-12), וזאת למרות שלטענת הנאשם מס' 1 הוא הביא עמו בקבוק ויסקי יקר אשר נרכש מבעוד מועד (עמ' 1433 ש' 5-6). בנסיבות אלו מתעוררת מאליה השאלה, מה טעם ראה הפטריארך שלא לכבד את אורחיו ביין ביום 14.4.00. אלה הם פני הדברים אף מקל וחומר, שכן חתימת עסקת ירושלים - כפי שעולה מעדויותיהם של אלה שהגיעו לבית הפטריארך באותו יום - הייתה אירוע שחשיבותו עולה לאין ערוך על חשיבות התיקון הראשון להסכם בית שמש. במצב דברים זה אינני סבור כי יש ליתן משקל לכך שהנאשם מס' 1 טען בעדותו, לטובתו, כי במעמד החתימה על התיקון הראשון להסכם בית שמש שתיית האלכוהול התבצעה לפני החתימה. ביתר שאת אמורים הדברים עת הנאשם איננו מציין מפורשות כי הפטריארך שתה בעצמו, אלא רק אומר שהוא "נתן לכולנו לשתות" (עמ' 1357 ש' 10). למכלול האמור לעיל מצטרפת העובדה, שלפיה באחת מדוגמאות החתימה באקראי (ד/15) באים לידי ביטוי חוסר השטף והרעד בכתיבה, אף-על-פי שהחתימה איננה לקוחה מתוך הסכם, כי אם מתוך תצהיר שהוגש בהליך משפטי.