אף שלא מצאתי כי נפל פגם בבחירתה של המומחית לבסס את מסקנתה על הדרגה המקסימאלית האפשרית בכגון דא, לא למותר יהא לציין כי גם אלמלא בחרה סנ"צ שוחט בדרגה הגבוהה ביותר האפשרית לצורך שלילת הזהות בין כתבי היד, והייתה מסתפקת בדרגת ההסתברות הנמוכה יותר המשמשת לתיאור ממצא כזה (דרגה 5), עדיין היה ניתן לקבוע שהחתימות שבמחלוקת זויפו. ואמנם, הפסיקה מלמדת כי "גם אם העד, מחמת זהירות שבמדע, מציג את מסקנתו כ'קרובה לודאי', די בכך כדי לקבלה כבסיס לקביעת ממצאים לחובת נאשם בפלילים" (י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה (חלק שני), 667 והאסמכתאות המובאות שם).
לאמור מתווספת עדותה של סנ"צ שוחט אודות קיומו של הליך בקרה קפדני הנוהג במז"פ, שבמסגרתו כל תיק עובר בחינה ובדיקה של מומחה נוסף. בהתאם לכך גם בתיק דנן ניתן אישור לבדיקה ולמסקנות על-ידי מומחית נוספת במעבדה, כאשר למעשה - בשל העניין הכללי שעורר התיק - עיינו בו כל מומחי המעבדה (עמ' 520 ש' 17-20).
ז' זיוף החותמת על מסמך התיקון השני להסכם בית שמש בטכניקת פוטומונטאז'
ז(1) חוות דעתה של גב' רחל גבאי
181. בכול הנוגע לשאלת אותנטיות החותמות המוטבעות במסמכים שבמחלוקת, הוגשה מטעם המאשימה חוות דעת של המומחית גב' רחל גבאי (ת/98), ממעבדת המסמכים של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. נוכח ממצאי הבדיקה של גב' גבאי (שם, סעיפים 1 ו-2) אין מחלוקת בין הצדדים, כי להוציא מסמכי הסכם בית שמש (ת/33, ת/33א ו-ת/33ב, אשר מטעמי נוחות יכונו להלן: "מסמכי ת/33"), קיימת זהות בין חותמת הכנסייה (חותמת מתומנת) וחותמת החתימה של הפטריארך ובין החותמות המקבילות המוטבעות במסמכים שבמחלוקת. יצוין כי הצדדים מסכימים על קיומה של זהות שני סוגי החותמות האמורות למקבילותיהן שבמסמכים שבמחלוקת, למרות שבכול הנוגע לחותמת החתימה של הפטריארך קביעתה של המומחית מסויגת יותר. ואכן, בהקשר זה המומחית מדברת במונחים של סבירות גבוהה לקיומה של זהות בין החותמת המקורית לזו המוטבעת במסמכים שבמחלוקת, ואינה קובעת כי מדובר באותה חותמת ממש, כפי קביעתה לגבי חותמת הכנסייה (עמ' 676 ש' 16-20).
--- סוף עמוד 134 ---
182. מנגד לכך, בדיקתה של המומחית העלתה כי מסמכי ת/33, כולל החותמות המוטבעות בהם, הם צילום במכונה לצילום מסמכים (ס' 3(א) לחוות הדעת ת/98) וכי החותמות האמורות הוספו להם בשיטה של הרכבה צילומית (פוטומונטאז') על-פי הפירוט שלהלן: (א) חותמת הפטריארכיה המופיעה בצד שמאל למעלה בשלושת המסמכים (מסומנת ל"ט, מ"ד, נ"ט), הוספה תוך שימוש בחותמת המקור המסומנת נ"ג במסמך ת/35 (אחד מייפויי הכוח של עסקת הרכבת, סעיף 3(ב)(1) לחוות הדעת); (ב) חותמת הפטריארכיה וחותמת החתימה המופיעה בחלק התחתון של מסמכי ת/33 (מסומנות מ', מ"ה, ס') הוספו תוך שימוש בחותמות המקור שבמסמך ת/32ב, המסומנות י"ד (ייפוי הכוח של עסקת ירושלים אשר נתפס אצל עו"ד ויינרוט. שם, סעיף 3(ב)(2)).