אכן, גרסתו של עו"ד הרטבי, שלפיה הוא שיזם את הפניה לטימותי לאחר שנתקל באקראי בכתבה בעיתון, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו במשטרה, שם טען כי טימותי הוא היה מי שסיפר לו על הכתבה בעיתון, עת הלה הוזמן למשרדי הפטריארכיה. ואולם, הוא עצמו לא שלל את האפשרות כי דבריו במשטרה מדויקים יותר מעדותו, הניתנת שלוש שנים לאחר מכן (עמ' 207 ש' 14-18). ודוק: האמרה במשטרה ניתנה בסמוך לאירועים (ביום 5.6.00) ונכתבה במלואה בכתב ידו (עמ' 203 ש' 18-19). עם זאת, בסתירה האמורה אין כדי לגרוע מטענתו הבסיסית, כי בזמן אמת הוא כלל לא ידע על קיום העסקה.
יתר על כן, עו"ד הרטבי לא זכר מקרים שבהם נקשרה עסקת מקרקעין של הפטריארכיה, מבלי שעורכי דין מטעמה יטפלו בנושא. אלה הם פני הדברים, בין אם העסקאות בוצעו באמצעות משרדו ובין אם באמצעות עורכי דין אחרים (עמ' 197 ש'
6-9). בנסיבות אלו, הוא הופתע למשמע טענת הסנגוריה על כך שבעסקת רובע השעון ביפו הפטריארכיה לא יוצגה על-ידי פרקליט, עד למעמד החתימה גופו (עמ' 217 ש'
11-18). ואכן, טענתה זו של הסנגוריה לא הוכחה כלל ועיקר. הניסיון להסתמך בנושא על עדותו של אחד מן המתקשרים בעסקה, עו"ד י' לוונטהל, במהלך משפט לשון הרע שניהל עו"ד מ' חורי כנגד עיתון "קול אל ערב" - על מנת להוכיח שעו"ד חורי נכנס לתמונת העסקה רק בשלב החתימה - נדון לכישלון. אכן, בפסק הדין שם (נ/95א) נקבע (בין היתר על סמך עדותו של עו"ד לוונטהל), כי עו"ד חורי כלל לא היה מעורב בשלב המשא ומתן שהתנהל בין הפטריארך ובין היזמים, אלא רק בשלב החתימה (עמ' 8 לפסק הדין). ואולם, מעבר לקביעה שם אודות ההתייעצות המשפטית שקיימה הפטריארכיה בסופו של דבר עם משרדו של עו"ד חורי, ממילא אין בכוחו של פסק הדין להוות ראייה בענייננו, שהרי ההגנה נמנעה מלהוכיח את טענתה בנדון במישרין, באמצעות העדתם של עורכי הדין לוונטהל וחורי. לא זו אף זו, הנושא כלל לא הועלה במהלך חקירתו
--- סוף עמוד 168 ---
הנגדית של המטרופוליטן טימותי (למרות שהלה נחקר על-ידי ההגנה אודות היבטים אחרים של עסקת רובע השעון, לרבות תביעת לשון הרע שהוגשה על-ידי עו"ד חורי: עמ' 1080 ש' 6 - עמ' 1081 ש' 9).
230. גם בעדותו של עו"ד ד' שימרון אין, לדידי, כדי להוכיח את הטענה בדבר קיומן של עסקאות אחרות במקרקעין, שבהן הפטריארכיה לא הייתה מיוצגת על-ידי פרקליט, לפחות בשלבים המתקדמים של המשא ומתן. אמנם, עו"ד שימרון העיד כי המגעים עם הפטריארכיה בעסקת מתחם מר אליאס התנהלו מול שני כמרים, שאחד מהם היה המטרופוליטן טימותי, אולם הוא הדגיש, כי "המגעים בעיקרם עוד לא הגיעו לשלב החוזי" (עמ' 1761 ש' 8-10). ואמנם, לדבריו, נציגי הפטריארכיה עדכנו אותו בדבר כוונתם להכניס לתמונה את משרדו של עו"ד סוכובולסקי או את משרדו של עו"ד מוגרבי, לאחר קבלת מסמך ההצעה של העסקה (עמ' 1762 ש' 8-13). בהקשר הנדון יש לדחות גם את טענת הנאשם מס' 1, שלפיה המשא ומתן לגבי הסכם בית שמש המקורי התנהל בינו ובין הפטריארך, מבלי שעו"ד מסר ראה את הפטריארך עד ליום חתימת ההסכם גופו (עמ' 1353 ש' 8-10), זאת מן הטעם שהאחרון לא נחקר על כך במהלך חקירתו הנגדית. מכל מקום, פרקליט מייצג אינו חייב לפגוש את הצד שכנגד עצמו והוא יכול לנהל את המגעים לעסקה עם עורך דינו.