27. בקו שני טוענת המאשימה כי לפחות בכול הנוגע למישור היחסים שבין הנאשמים ובין רשויות המדינה והקק"ל מתגבשת עבירת המרמה, זאת מעצם המצג הכוזב שהם יצרו באשר לנוכחותו של הנוטריון במעמד החתימה על-ידי הפטריארך. לעניין זה היא טוענת כי העברת תמורת העסקה על-ידי המדינה נעשתה בהסתמך על קיומו של אישור נוטריוני, בהתאם לדרישת הדין. הנאשמים, מצדם, ידעו היטב כי הנוטריון חטא לתפקידו ולא אימת את החתימות, זאת בשל מצג שהנאשם מס' 1 הציג לפניו. נוכחות הנוטריון במעמד החתימה אף קבלה משנה חשיבות במקרה דנן, נוכח החששות שהועלו מפני התכחשות אפשרית של הפטריארכיה לביצוע העסקה (עמ' 1959 לסיכומים). על רקע זה מבקשת המדינה לדחות את טענת הנאשם מס' 1, שלפיה הוא לא
--- סוף עמוד 23 ---
היה מודע להבדל שבין אישור נוטריוני הניתן בעקבות נוכחות הנוטריון במעמד החתימה, כמתחייב על-פי דין, ובין מצב שבו הבירור על-ידו באשר להסכמת הצדדים לעסקה נעשה בדיעבד.
ו' תשובת הנאשמים לאישום
28. תשובת הנאשמים לאישום הוגשה בכתב ביום 12.2.02. בתשובתם כפרו הנאשמים בטענת המאשימה שהעסקאות היו למראית עין בלבד (סעיף 11 ל"חלק הכללי" בתשובתם לאישום). כן הם הכחישו את הרקע, הנסיבות והמניעים לניהול המגעים שהתקיימו בינם ובין שלוחיהם ובין רשויות המדינה וקק"ל, בנוגע לעסקאות נשוא כתב האישום. למעשה, העובדות המוסכמות היחידות בהקשר זה היו חששן של האחרונות מפני שינויים אפשריים בתנאי החכירה בקרקעות ירושלים, בתום תקופת החכירה המקורית (סעיף 12 ל"חלק הכללי" בתשובת הנאשמים לאישום), ורצונו של הנאשם מס' 1 בתיקון הסכם בית שמש (סעיף 13 ל"חלק הכללי" בתשובת הנאשמים לאישום).
על רקע האמור כפרו הנאשמים בטענת המאשימה כלפיהם לקשירת קשר עם זיסמן, שבאמצעותו פעלו לזיוף מסמכי העסקאות וליצירת מצג כוזב בדבר החתמתו של הפטריארך עליהם, במטרה לשלשל לכיסם את הכספים שהוקצו לביצוע עסקת ירושלים (סעיפים 15-17 ל"חלק הכללי" וסעיפים 1-3 לחלק "האישום", בתשובת הנאשמים לאישום). בהתאם לכך, הם אף הכחישו את שורת הפעולות הקונקרטיות המיוחסות להם בכתב האישום, לעניין יצירת מצג השווא בנוגע לחתימת הפטריארך על מסמכי העסקאות וקבלתו את כספי התמורה בגינן ובאשר לאופן שבו זויפו מסמכי העסקאות (שם, סעיפים 10-16 וסעיפים 20-23 לחלק ה"אישום").
אשר לתכלית המפגש עם הפטריארך בחדרו ביום 14.4.00, הנאשמים הכחישו את טענת המאשימה בדבר מצג שווא שיצרו כלפי האחרון, ולפיו הם באו עם יתר הנוכחים כדי לברכו לרגל חג הפסחא הקרב ועל מנת שד"ר אוסטפלד יטפל ברגליו החולות. לטענתם, הפגישה נועדה לצורך העסקה. למטרה זו הזמין הפטריארך את הנוכחים לחדרו, הסכים לביצוע העסקה וקיבל את התשלום עבורה (שם, סעיף 19 וסעיף 31). לגרסתם, עו"ד י' ויינרוט הציג את עצמו בפני הפטריארך כבא כוחם של רוכשי האדמות ואף הודה לו על כך שחתם על המסמכים (שם, סעיף 27). על רקע זה הכחישו הנאשמים את מצגי השווא המיוחסים להם באשר לחתימת הפטריארך על מסמכי