למרות שעדותו של טויב בכללותה הותירה רושם של חוסר מהימנות (בין היתר עקב השינוי שחל בה לעומת גרסתו במשטרה, ודבריו אודות התנהלותו חסרת תום הלב אל מול החוקרים ממניעים אישיים, הנוגעים לתיק אחר שבו נחקר, עניינים שעליהם עוד נעמוד להלן), הרי בעניין זה ניתן להעדיף את עדותו. כפי שניווכח להלן, זו מתיישבת גם עם גרסתו של החלפן גרוס, שממנה עולה כי גם במסגרת המגעים המקדימים עמו נדון סדר הגודל של סכומי פריטת השיקים. יתר על כן, דווקא העובדה שבעדותו עשה טויב מאמצים ניכרים לסייע לנאשמים, תוך שהוא חוזר בו מאמירות מפלילות כלפיהם במהלך החקירה המשטרה - בעיקר מחוץ למסגרת ההודעות הפורמאליות - היא הנותנת שבנקודה זו אמר את האמת. גם העובדה שרוב עסקאות החלפנות המזדמנות אשר בהן עסק היו בסדרי גודל קטנים יחסית, תומכת בעדותו בעניין זה. כיוון שעסקת המרת שיקים ב"סכום אגדתי" כלשונו (עמ' 1176 ש' 8) של תשעה מיליון דולר לא הייתה עניין שבשגרה עבורו, הדעת נותנת כי זכרונו אינו מטעה אותו בעניין זה.
--- סוף עמוד 198 ---
260. נוכח מכלול המפורט לעיל, מקובלת עלי טענת המאשימה כי יש לדחות את גרסת הנאשמים, שלפיה רק בבוקר יום ראשון, עם הגעת הכמרים למלון שבו התאכסן הנאשם מס' 1, נודע להם אודות הצורך לפרוט סך של תשעה מיליון דולר בלבד, מתוך השישה עשר מיליון שכביכול שולמו לפטריארך (עמ' 1557 ש' 3-16). אם לא תאמר כן, אזי אין כל היגיון והסבר לכך שטויב ידע כי הסכום המיועד לפריטה הוא תשעה מיליון דולר כבר מספר ימים לפני החתימה (נאשם מס' 2: עמ' 1747 ש' 17 - עמ' 1748 ש' 2).
261. בשולי דברים אלה, לא למותר יהא להטעים כי המסקנה דלעיל מתחזקת גם נוכח הסתירה שנתגלעה בין גרסאותיהם של הנאשמים במשטרה, בכול הנוגע לעיתוי שבו נודע לנאשם מס' 2 על כך שיהיה צורך לסייע לפטריארך בפריטת השיקים לכסף מזומן. בעוד שנאשם מס' 1 טען כי הנאשם מס' 2 ידע על הצורך במזומן "עוד הרבה קודם" לפנייתו אל טויב, בבוקר יום א' ה-16.4.00 (ת/4, גליון 6 ש' 5), הרי נאשם מס' 2 העיד כי נאשם מס' 1 עדכן אותו אודות ההיזקקות האפשרית לכסף מזומן רק ביום החתימה (ת/20, גליון 5 ש' 2-3). אמנם, בעדותו בבית המשפט חזר בו הנאשם מס' 2 מגרסתו במשטרה, וטען כי "רבינוביץ כל הזמן אמר שנצטרך לפרוט לו (לפטריארך - מ' ג') את השיקים" (עמ' 1742 ש' 16). עם זאת, ההסבר שאותו נתן לאמירתו השונה במשטרה בעניין זה - שלפיו כוונתו הייתה לכך שרק ביום החתימה נודע לו על הגעתם הצפויה של הכמרים לצורך פדיון השיקים (עמ' 1742 ש' 18 - עמ' 1743 ש' 5), שאז פנה אליו הנאשם מס' 1 באופן ספציפי לגבי פריטתם של תשעה מיליון דולר (עמ' 1746 ש'
14-18) - אינו מתיישב כלל עם דבריו המפורשים במשטרה. האמור מקבל משנה תוקף נוכח ההסבר הנוסף של הנאשם מס' 2, כדי לתרץ את ההבדל בין גרסאותיו, ולפיו הצורך בפריטת השיקים עבור הפטריארך היה מובן מאליו בנסיבות המקרה, עוד לפני מעמד החתימה (עמ' 1747 ש' 11-12):